אור הישר (טהרות) קכח

שם טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קה"ק על כל הזיה טבילה. ע' נגעים פי"ד מ"א ובמשנ"א שם ד"ה טבל והזה ושם מ"י ד"ה כנגד בית ק"ק

בר"ב ד"ה גמר מלהזות. ובין הזאה להזאה מקנח אצבעו בשפת המזרק ולא בגופה של פרה משום נימין כו', ע' בראב"ד וכ"מ פ"ג ה"ב מה' פרה ובזרע אברהם על הספרי פ' חקת פיסקא קכ"ד ובהתוה"מ שם סי' י"ח ובפ' ויקרא סי' רי"ז וסי' רי"ט וע"ע בחידושי הריטב"א רפ"ק דיומא

מ"י נבקעה כו', הנה בתוספתא מבואר דבקיעה זו תוכל להיות בשלשה אופנים, מאליה, או מחמת האור, כן אם קרעה בסכין בידים, ועפ"ז ניחא מה דמסדר המשנה נקט בלשון נבקעה דתיבה זו סובלת כל האופנים ומשום דכולם כשרים בה ולאו דוקא מאליה או רק בידים, ונראה בטעם הדבר לפ"מ דמקורו הוא מקרא דוהשליך אל תוך שריפת הפרה, והבינו בספרי דהאי תוך הוא תוך בטן הפרה ותיבת שריפת הוא אחרי שתיצת האור ברובה ותיבת הפרה מלמד שתהיה קודם שנעשית אפר ודוקא אז צריך שתהיה השלכתן, וא"כ בהכרח שבקיעת הבטן כשרה בכל אופן שאם לא תתבקע מאליה או ע"י האור, אז נחוצה הבקיעא בידים. דאל"כ לא תתקיים קרא כדכתיב, ואין לאמור ג"כ דמצותה דוקא בידים, דלפ"מ שביארנו הויא הבקעה זו רק הכשר שתוכל להתקיים אל תוך שריפת הפרה וא"כ אין נ"מ באיזה אופן נבקעת וממילא שגם מאליה או ע"י האור כשרה

שם נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת אמר להן עץ ארז זה עץ ארז זה אזוב זה אזוב זה כו', ע' בתוי"ט ובמשנ"א כאן וע"פ דבריהם אין מקום למש"כ בבועז לקמן פי"א סי' י"ט ע"ש

מי"א כרכן בשירי הלשון וכ' הר"ב היה כורך שלשתן יחד כדי שיהא להן כובד כו', ע' במשנ"א נגעים פי"ד ריש מ"א ובבועז לקמן פי"א סי' כ"ד ושם בכלים פי"א סי' ט' ופי"ט סי' ה'

שם נשרפה חובטין אותה במקלות כו', ע' בתוי"ט לקמן מ"א סד"ה ושלא רחוץ

שם אחד ניתן בחיל. וכ' הר"ב למשמרת כדכתיב והיתה לעדת ב"י למשמרת, ע' בתוי"ט דפרקין לעיל ריש מ"ג ובתפא"י שם מ"א ובבועז לקמן פ"ו סי' א'.