אור הישר (טהרות) קכא

שם נמצאו ג' טהרות במצורע וג' טהרות ביולדת, ע' במל"מ פי"א ה"ב מטו"צ ובמשנ"א דפרקין לקמן מי"א

מ"ד שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוים וכולן שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו כלום, ע' תוס' נזיר ד"מ ע"א ד"ה נשא ובקרבן אהרן לתו"כ מצורע פרק ב' מ"ו

מ"ה שתי צפרים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת אע"פ שאינם שוות כשרות כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' ו' ובתפא"י ריש פרקין סי' ה'

שם שחט אחת מהן ונמצאת שלא דרור יקח זוג לשניה הראשונה מותרת באכילה כו', ע' מל"מ פי"א ה"ט מטו"צ

בר"ש ד"ה ונמצאת טרפה. צפורי מצורע כעגלה ערופה כו' ומההיא דרשה לא שייך למעוטי מחוסר אבר דא"כ אפילו כל מומין נמי וקיי"ל דאין מומין פוסלין אפילו בחטאת העוף ועולת העוף, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ב'

מ"ו מצות עץ ארז ארכו אמה ועביו כרביע כרע המטה כו', ע' בפי' הראב"ד לספרא ר"פ מצורע מי"ג ובתוי"ט פרה פ"ג מ"י ד"ה נטל עץ ובמשנ"א כלים פ"ט מ"ח

שם מצות אזוב לא אזוב יון לא אזוב כוחלי כו', הארכתי בזה בחידושי לחולין ס"ב ע"ב

שם ולא כל אזוב שיש לו שם לווי, ע' בבועז למס' פרה פ"ח סי' ה'

מ"ז ביום השמיני יביא ג' בהמות חטאת ואשם ועולה והדל היה מביא חטאת העוף ועולת העוף, לכאורה מאי קמ"ל הלא בקרא הכי כתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו' וביום השמיני יקח שני כבשים וגו'. וה"נ הרי קאי על מה ששנה מקודם במ"ג, ביום השביעי מגלח כו' ועלה תני הכא ביום השמיני מביא ג' בהמות כו'. ולכן הטיבו אשר דברו מפרשי המשנה במש"כ דהחידוש הוא דדוקא כשגלח בשביעי אז מביא קרבנותיו בשמיני אבל אם שהה ולא גלח אלא בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי כו' ע"כ. דסתם משנה ר"ע היא דהכי ס"ל בספרא בשביעי יגלח בשמיני יביא שאם גלח בשביעי יביא קרבנותיו בשמיני ואם גלח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בו ביום והוא דלא כר"ט ע"ש, וע"ע בירושלמי ר"ה פ"א ה"א.