אור הישר (טהרות) קכב

מ"ח והמצורע טבל בלשכת המצורעים, והנה הטבילה דמאתמול הועיל לו בשעתו רק לאכול במעשר אבל אכתי טהור מלטמא כשרץ לפסול תרומה וקדשים כמש"כ הרב והתוי"ט לעיל מ"ג, בכ"ז הרמב"ם רפ"ד ממחו"כ שפיר דייק לפ"מ דהכא איירינן ביום השמיני בהקרבת קרבנותיו וא"כ כבר העריב שמשו של שביעי ומה צריך עוד טבילה ומשני משום דדייש בטומאה וע"ש במפרשים ובתוס' יומא ד"ל ע"ב ד"ה אי דלא טבל

מ"ט הכניס ראשו ונתן על תנוך אזנו ידו ונתן על כהן ידו כו', ע' ירושלמי שילהי עירובין ובעמק יהושע סי' א'

שם אין לו בהן יד בהן רגל אזן ימנית אין לו טהרה עולמית ר"א אומר נותן הוא על מקומו רש"א אם נתן על של שמאל יצא. הנה מלשון אם נתן משמע דבלכתחילה ס"ל כר"א דנותן על מקומו אבל אם נתן על שמאל יצא בדיעבד, אולם לפי הגרסא דנזיר מ"ו ס"ל לר"ש דלכתחילה יניחנו על מקומו ויצא כר"א דהכא. והרמב"ם רפ"ה ממחו"כ נקט כגרסת משנתינו ופסק כת"ק

וראיתי ברוקח ה' לולב שכ' דגידם שאין לו אלא יד אחת נוטל הלולב והאתרוג בזרועו כמו גבי אין לו בהן דנותן על מקומו ויוצא ויותר טוב ממה שיקח הלולב ואח"כ אתרוג כו' ע"ש, ואפ"ל דגם איהו ס"ל כת"ק דהכא, רק משום דגבי מצורע קפיד קרא על בהן ידו ורגלו הימנית. ואי בעינן קרא כדכתיב בע"כ דאין לו טהרה עולמית. משא"כ בד' מינים כתיב ולקחתם ואקרקפתא דגברא מצות הלקיחה. ואם לוקחם בזרועו לקיחה היא לגביה כמו גבי מצורע דנותן על מקומו ויוצא, ולהכי הביא הדמיון דנותן על מקומו כנ"ל, וע"ע בת' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"א ובת' הגרע"א סי' קכ"ב ובמשנ"א דפרקין מי"ג

בתוי"ט ד"ה אין לו טהרה עולמית. וכן נ"מ נמי בעדים דלהר"ש והר"ב כו' כל שנקטעו קודם שהעידו בב"ד שנזקקו להמיתם גידם מקרי ולהתוס' דוקא שיהיה גידם קודם שבאו העדות כו', ע' אור שמח פ"ה ה"ד מה' עכו"ם

מ"י טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים ע' במשנה פרה פ"ג מ"ט ובמשנ"א שם

שם חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו משיצק יביא אחר בתחלה דר"ע רש"א חסר הלוג עד שלא נתן ימלאנו משנתן יביא אחר בתחלה, ע' בתוס' זבחים ע"ו ע"ב ובמנחות ד"ט ע"א ד"ה חסר הלוג ובמש"כ בחידושי בשני המקומות שם.