אור הישר (טהרות) קיח

מ"ו בית שהוא מיסך על גבי בית המנוגע וכן אילן שהוא מיסך ע"ג בית המנוגע הנכנס לחיצון טהור דברי ראב"ע א"ר אלעזר מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה הוא עצמו לא יטמא בביאה, ע' במשנ"א דפרקין לעיל ריש מ"ג וריש מ"ד

מ"ז הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור אם עמד טמא כו' הנה האי דינא לאו דוקא בטומאת גברי אלא ה"ה בטומאת כלים כדתנן בפרקין לקמן מי"א, וע' בתוס' ר"י חסיד ובשטמ"ק לברכות כ"ה ע"א ובתוי"ט אהלות ספ"ג ובטהרות פ"ו מ"ב

מ"ח טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור טמאתו, וכ' הר"ב דבציר מראשו ורובו לא חשיבא ביאה וע' בתוי"ט, ואילה"ק מכאן אמ"ד בזבחים ל"ב ע"ב דס"ל ביאה במקצת שמה ביאה ושם ל"ג ע"א מדוע פריך אמ"ד לא שמה ביאה מברייתא ולא ממתניתין דהכא, די"ל כמש"כ התוס' בשבועות י"ז ע"ב דאפילו עולא דס"ל בזבחים שם דשמה ביאה הוא משום דאית ליה היקישא דבכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא מה נגיעה במקצת שמה נגיעה אף ביאה במקצת שמה ביאה אבל גבי בית מנוגע מודה דל"ש ביאה, וע' בתפא"י דפרקין לעיל מ"ד סי' ל"ה ולקמן סי' ע"ט וע"ע בתוי"ט דפרקין מ"י ובמש"כ בחידושי שם ובבועז טהרות פ"ו סי' ה' ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ח ה"ז מטומאת מת

שם טלית טהורה שהכניס ממנה ג' על ג' לבית טמא נטמאה. ע' מל"מ פט"ז ה"ו מטו"צ

שם וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טמאתו. ע' בתפא"י דפרקין לעיל מ"ג סי' ל"א ובאהלות פי"ג סי' נ"ב

בר"ב ד"ה טמאתו. וטלית המנוגעת דמטמאה בביאה נפקא לן מקרא דכתיב ולצרעת הבגד ולבית מקיש בגד לבית כו', ע' במשנ"א לקמן פי"ד מ"ב

, בתוי"ט ד"ה שהכניס. דדוקא גבי אילן שאין שם מחיצות בעינן שיהא עומד כדכתיב בדד ישב אבל בבית דאיכא מחיצות כו', ע' במשנ"א דפרקין לעיל מ"ג ד"ה נותן

מ"ט מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד כו', ע' בתוי"ט לעיל פי"ב מ"ה ד"ה אפילו וע"ע בת' חיים שאל ח"א ס"ס ע"ו.