אור הישר (טהרות) קיד

דפי חלוק מעורות בחוט אחד ונראה הנגע באחד מהן אז השני טהור דהוויין כמפורדין, ודינן כמפקעת לחברתה או מסליל לחבירו כו' שהקדים במשנה, משא"כ אם הנגע נראה בנפש המסכת ובשתי העומד ביחד, אז נחשבין חבור וטמא מיד, אפילו בלא אריגה מחוברת יותר. ועלה הוסיף ר"ש וקאמר דאפילו אם השתי היה רק רצוף ומתוקן לאריגה גם אז נטמא אם נראה הנגע בנפש המסכת, והוא ע"פ דרכו ושיטתו דס"ל בכ"מ כל העומד ליזרק כזרוק דמי ומפרשינן בכריתות כ"ד ע"ב דהוא במידי דעומד ליזרק וכ"כ התוס' בב"ק ע"ו ע"ב ובחולין ד"פ ע"ב דהוא דוקא כשנתקבל הדם בכוס ע"ש

שם בנפש המסכת כו', ע' במפרשי המשנה כלים פכ"א מ"א

מ"י נראה בסדין שורף את הנימין נראה בנימין הסדין טהור ע' בראב"ד לתו"כ פרק ט"ו מ"ט ובמשנ"א בפרקין לעיל סוף מ"ב ובריש מ"ז

שם חלוק שנראה בו נגע מציל את האומריות שבו אפילו הן ארגמן. ע' בתפא"י דפרקין לעיל מ"ז סי' נ"א

מי"א כל הראוי ליטמא טמא מת אע"פ שאינו ראוי ליטמא מדרס מטמא בנגעים כו', ע' ר"ש כלים פכ"ד מי"ב

שם ורצועות מנעל וסנדל שיש בהן רוחב כגריס הרי אלו מטמאין. ע' משנ"א מקואות פ"י מ"ג ובמשנ"א כלים פכ"ז מ"א ובתפא"י שם פכ"ו סי' צ"ז ובמל"מ פכ"ז הי"א מה' כלים

שם סגוס שנראה בו נגע ראב"י אומר עד שיראה באריג ובמוכין, הנה בספרא פ' נגעים פרק ט"ו מ"ט סמיך לה אקרא וע"ש במפרשים

שם החמת והתורמל נראין כדרכן ופושה מתוכן ל לאחוריו ומאחוריו לתוכו, ע' בבועז לעיל פ"ח סי' יוד ובמשנ"א פ"ו מ"ז ד"ה באדם

מי"ב בגד המוסגר שנתערב באחרים כולן טהורים כו' והמוחלט שנתערב באחרים כולן טמאין כו', בתו"כ פ' נגעים סוף פרק י"ד דריש לה מקרא וע"ש במפרשים ובמל"מ רפי"ב מטו"צ ובמש"כ בחידושי לערכין ד"כ סוף ע"ב ולשילהי תמורה

שם קצצו ועשאו מוכין טהור ומותר בהנייתו, ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' נ"ח.