אור הישר (טהרות) קי

מ"ג הצומח מציל מיד השער צהוב ומיד הפשיון כו', ע' בפי' הראב"ד לפ' נגעים פרט ח' מ"ה

מ"ד רש"א כל שאינו סימן טומאה בנתק הרי הוא סימן טהרה בנתק, ע' במשנ"א דפרקין לעיל ריש מ"ב ולקמן סוף מ"ה ובבועז שם סי' ה'

בתוי"ט ד"ה ר' יהודא. וטעמא דלעיל ר"ש ור"י הלכה כר' יהודא וקשה כו', לכאורה לפי שיטת המהרי"ק סי' קס"ה דכל הני כללי דעירובין מ"ו ע"ב הן רק להלכות דנהיגין בזה"ז ולאפוקי הני דקדושים וטהרות, ולפ"ז אין מקום להאי כללא הכא, וע' בת' הו"י סי' צ"ד ובמק"א הארכתי בזה

מ"ה כיצד מגלחין את הנתק מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהא ניכר אם פשה, ע' בתוס' חדשים דריש פרקין ובמשנ"א לעיל פ"ד מ"א ובמל"מ פ"ח ה"א מטו"צ

בר"ב ד"ה היה מגלח. דכתיב ואת הנתק לא יגלח וכי מה יש בו והלא כבר נתק השער ונפל אלא סמוך לנתק לא יגלח כו', ע' בתוי"ט לעיל פ"ו מ"ג

מ"ו שני נתקים זה בצד זה ושטה של שער מפסקת ביניהם נפרץ ממקום אחד טמא משני מקומות טהור. ע' ברמב"ם ומפרשים פ"ח ה"י מטו"צ ובמראה כהן סי' י"ט

בר"ב ד"ה שני נתקים. דכתיב נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה הנגע בכגריס אף נתק בכגריס, ע' במשנ"א דפרקין רמ"ט

מ"ז שני נתקין זה לפנים מזה ושטה של שער מפסקת ביניהן נפרץ ממקום אחד טמא משני מקומות טהור כמה תהא הפרצה מקום שתי שערות נפרץ ממקום אחד כגריס טהור, ע' מה שהאריך הראב"ד בפירושו לפרשת נגעים פרק ח' מ"ח וע"ש עוד בתו"כ ריש פרשה ה'

בתוי"ט ד"ה נפרץ, ממקום אחד טמא. ותמיה לי טובא דא"כ יש בנתק פשיון לתוכו כו', ע' מה שתירץ במשנ"א לעיל פ"ו סוף מ"ה

מ"ח מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב טמא נולד לו שער שחור טהור אע"פ שהלך לו שער שחור טהור, ע' במשנ"א לעיל פ"ג סוף מ"ד.