אור הישר (טהרות) קט

מ"א הנתקים מיטמאין בשני שבועות ובשני סימנים בשער צהוב דק ובפשיון כו', ע' לעיל פ"ג מ"ה ובמפרשים שם

שם בשער צהוב דק לקוי קצר דר"ע ר' יוחנן בן נורי אומר אפילו ארוך אריב"נ מה הלשון אומרים דק מקל זה כו' א"ל ר"ע עד שאנו למדים מן הקנה נלמד מן השער כו', והנה בספרא פ' נגעים פרק ט' מ"ג קאמר ר' יוחנן בן נורי אינו אומר לא היה בו שיער צהוב דק אלא לא היה בו שיער צהוב ואפילו ארוך ע"ש, וגם הראב"ד גופיה בספרא שם פרשה ב' מ"ו. דשם הוא המקור לפלוגתא דר"ע וריב"נ כמו במשנתנו הביא דרשת ריב"נ מדיוקא דקרא ע"ש, ולפ"ז קשה מה מקום לסברא מלשון ב"א הלא הוא כיהודא ועוד לקרא דקידושין ד"ו ע"א, וכן להיפך אם יש בזה סברא ל"ל קרא כדדייקינן בכתובות כ"ב ע"א ובב"ק מ"ו ע"ב

וי"ל דל"ד דהתם שפיר שמעינן מקרא דהיא שפחה נחרפת לאיש דלשון חרופתי נופל על קידושין. ושפיר הקשו מדוע צריכים להוסיף ועוד ביהודא קורין לארוסא חרופה, משא"כ הכא דלא מצא ריב"נ דרשתו מדבר מפורש בקרא. רק מן ההעדר דלא כתיב דק גבי שער צהוב. ודרשה כזו לא נראה לו לר"ע לקבל, ולכן הורה לו ריב"נ מלשון ב"א. וגם על זה השיב לו ר"ע מלשון בני אדם, ועפ"ז ג"כ אין להקשות על ריב"נ ל"ל קרא סברא הוא כנ"ל

בר"ב ד"ה הנתקים. והנתקים אין מטמאין בד' מראות כנגע שבמקום בשר אלא מטמאין בכל מראות. ע' בתוי"ט לעיל פ"א מ"ד ד"ה ר' דוסא ובמשנ"א שם סוף מ"ג ובפ"ו מ"ג ובפ"ח מ"ב ובתפא"י פ"א סי' כ"ח

בתוי"ט ד"ה בשער צהוב, וק"ק לי דמשנה למה חזרה ושנאה בשער צהוב כו' ע' מה שתירץ בזה בדורות הראשונים ח"א כרך ג' פי"ח

מ"ב אר"ש ודין הוא מה אם שער לכן שאין שער אחר מציל מידו כו', ע' קרבן אהרן לפ' נגעים פרק ח' מ"ב

שם ר' יהודא אומר כל מקום שצריך לאמר הפוך אמר הפוך כו', ע' בתוס' אנשי שם לקמן פי"ב מ"ב

בתוי"ט ד"ה ר' יהודא. א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע כגריס אף נתק כגריס, ע' במשנ"א לעיל פ"ו מ"ג ד"ה שאין הנגע,