אור הישר (טהרות) יא

באויר וכל שאינו מקבל עמה בזיתים מטמא במגע ואין כנגדו מטמא באויר ע' בבועז מקואות פ"ו סי' ז'

שם היתה מוטה על צדה כמין קתדרה, ע' לקמן פכ"ב מ"ג ובמפרשים שם וכן בפכ"ד מ"ב ובמשנ"א מקואות פ"ד מ"ב

שם שולי קורפיות ושולי קוסים הצידוניים אע"פ שאינם יכולים לישב שלא מסומכין טמאין שלכך נעשו מתחילתן, ע' במשנה אחרונה לעיל פ"ב מ"ב ובתפא"י לקמן פי"ח סי' כ"ג ובפ"ל סי' כ"א כ"ב וע"ע בת' הרא"ש כלל מ"ח סי' וי"ו

מ"ד כלי חרס שיש לו שלש שפיות הפנימית עודפת הכל טהור החיצונה עודפת הכל טמא כו'. ע' בתוס' אנשי שם לקמן פ"ח מ"ד

שם היו שוות ר' יהודא אומר חולקין האמצעית וחכ"א הכל טהור, ע' בר"ש ותוי"ט לקמן פ"י מ"ח

שם כלי חרס מאימתי מקבלין טומאה משיצרפו בכבשן והיא גמר מלאכתן. כה"נ לקמן ספ"כ, ובזה מובן הא דתנן רפ"ה דפרה המביא כלי חרס לחטאת טובל ולן על הכבשן וע"ש במפרשים. פרק חמישי

מ"א תנור תחילתו ארבעה ושיריו ארבעה דר"מ וחכ"א בד"א בגדול אבל בקטן תחילתו כל שהוא ושיריו רובו משתגמור מלאכתו כו', ע' תוס' חולין קכ"ד ע"א ד"ה ה"נ וד"ה הא בתנורא ובנדה כ"ו ע"ב ד"ה אבל וד"ה תחילתו ובתפא"י לקמן פכ"ז סי' כ"ט ובמשנ"א מקואות פ"ו מ"ה

שם איזהו גמר מלאכתו משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין כו', ע' במפרשי המשנה אהלות רפי"ב

בר"ב ד"ה תנור. ואע"פ שמעצמו אין לו בית קבול אעפ"כ טמא דבתוכו תלה רחמנא והרי יש לו תוך, וכ"כ הר"ב לעיל רפ"ב וע"ש בתוס' רע"ק אות י"א ובמשנה אחרונה שם.