אור הישר (טהרות) קו

לו נגע אחד ויטהר ממנו וחכ"א עד שתפרח בכולו, וכ' הר"ב הכא לא גרסינן במילתייהו דחכמים או עד שתתמעט בהרת מכגריס כו' ע"כ, ע' בתוס' בכורות ל"ד ע"ב ד"ה עד שתפרח ובמש"כ בחידושי שם. פרק שמיני

מ"א הפורח מן הטמא טהור חזרו בו ראשי אברים טמא, ע' בספרא ומפרשים פרשת נגעים סוף פרק ד' וריש פרק ה' וע"ע לקמן מ"ג ובמשנ"א שם

שם עד שתתמעט בהרתו מכגריס, ע' בבועז דפרקין סי' ב' וע"ע בר"ש לעיל פ"ד מ"י

שם מן הטהור טמא חזרו בו ראשי אברים טמא עד שתחזור בהרתו לכמות שהיתה, ע' בתוי"ט דפרקין לקמן סוף מ"ז ולעיל פ"א מ"ג ד"ה להחליט ובמלאכ"ש פ"ז מ"ד מש"כ בשם הרא"ש ז"ל

בר"ב דיה עד שתחזור. ומשמע וכש"כ אם אינו במקומו שהוא טהור התם מיירי שלא פטרו הכהן עדיין כו', ע' בתוי"ט ובחידושי מהרי"ח ובתוס' אנשי שם לקמן בסמוך ריש מ"ב

בתוי"ט ד"ה חזרו בו. ומש"כ הר"ב והוא שיראו כעדשה כמו שאמרו נאמר כאן בשר חי ונאמר להלן בשר חי כו'. ע' בתוס' אנשי שם בפרקין מ"ג

מ"ב בהרת כגרים ובה מחיה כעדשה פרחה בכולו ואח"כ הלכה לה המחיה או שהלכה לה המחיה ואח"כ פרחה בכולו טהור ע' במשנ"א דפרקין לקמן מ"ג ד"ה פרחה במקצתו

שם נולד לו שער לבן ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין, ע' בקונטרס מראה כהן סי' כ"ב

מ"ג בהרת ובה שער לבן פרחה בכולו אע"פ ששער לבן במקומו טהור כו', ע' בתפא"י לעיל פ"ז סי' נ"ג ובבועז דפרקין סי' י"ג ובקונטרס מראה כהן סי' כ"ב

שם וכולן שחזרו בהן ראשי אברים הרי אלו טמאין פרחה במקצתו טמא פרחה בכולו טהור. ע' במשנ"א דפרקין סוף מ"ט ובבועז שם סי' י"ז.