אור הישר (טהרות) קה

מ"א אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם למתן תורה בעכו"ם ונתגייר בקטן ונולד כו'. הנה בספרא ריש פרשת נגעים פתח בבבא דעכו"ם ונתגייר כו'. ולזה שהיו בו קודם למתן תורה נשנה במדור בפ"ע בתר הכי בדרשה מן הכתוב כי יהיה מן הדבור ואילך ע"ש, ומשמע דתנא דמשנתנו כייל גם כל הני דחשיב הכא בגדר דרשתם מהא דכתיב כי יהיה. היינו להבא ולאפוקי מן הקודמין

שם עכו"ם ונתגייר כו', ע' במל"מ רפ"ט מטו"צ ובתוס' אנשי שם לעיל רפ"ג ובתוי"ט ומלאכ"ש לקמן רפי"א ובמשנ"א פי"ב מ"ב

שם בקמט ונגלה, ע' בר"ב ובתוי"ט לעיל פ"ו מ"ח ד"ה הרי הרי אלו ובמשנ"א פ"ב סוף מ"ג

שם הראש והזקן עד שלא העלו שער העלו שער ונקרחו כו', ע' במשנ"א פ"י ריש מ"י

בר"ב ד"ה וכן שחין. דבעינן שיקדים השחין והמכוה לשאת כו', ע' במשנ"א כאן ולקמן פ"ט סוף מ"ב

מ"ב היתה כשלג ונעשה כסיד ההיכל כו', ע' לעיל בריש מכילתין ובא"ר שם

מ"ג עודהו מחליטו והלכו להן סימני טומאה בתחלה בסוף שבוע ראשון יסגיר בסוף שבוע שני לאחר הפטור יפטור, מהכא מוכח דאף שראה הכהן הסימני טומאה אינו מוחלט מעצמו עד שיטמאנו הכהן בפירוש, וע' לקמן מ"ד בבועז סי' ד' ובמשנ"א לעיל פ"ד מ"ז ד"ה ונ"ל הא ושם פי"א ריש מ"ה

מ"ד התולש סימני טומאה והכווה את המחיה עובר בל"ת, ע' מה שהאריך בזה במל"מ רפ"י מטו"צ וע"ע במשנ"א לעיל פ"ד מ"י

שם אר"ע שאלתי את ר"ג ואת ר' יהושע הולכין לגדווד כו', ע' בתפא"י מש"כ בזה וע"ע בתו"כ פרשת נגעים פרק ב' מ"י ובמפרשים שם

שם מאימתי היא טהרתו ר"א אומר לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו וחכ"א עד שתפרח בכולו או עד שתתמעט בהרתו מכגריס, ע' בתפא"י לעיל ספ"ד

מ"ה מי שהיתה לו בהרת ונקצצה טהורה קצצה מתכוין ר"א אומר לכשיולד