אור הישר (טהרות) קב

מ"י בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת הרי זו להסגיר. ע' קרבן אהרן לספרא פ' נגעים פרשה ג' מ"ה ובתפא"י דפרקין לעיל מ"ו סי' מ"ד

מי"א אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קדם לבהרת טהור ואם ספק טמא ור' יהושע קיהה, וכ' הרא"ש דהוא כמו מקהו קהייתא דיבמות ק"י ע"ב. ושם פירש"י מקהילים תלמידים כו' ע"ש, וע"פ גרסא זו ופי' זה מובן ביאור משנתנו, דלפ"מ דהלכה זו היתה עמומה ובלתי ברורה לחכמים, עד דאפילו במתיבתא דרקיע איפלגו. בזה קוב"ה עם כולהו מתיבתא דרקיע כדאמרינן בב"מ פ"ו ע"א, לכן ר' יהושע לטעמיה בב"מ נ"ט ע"ב דאמר לא בשמים היא ואין משגיחין בבת קול, ולדעתיה כל כי האי סומכין אקרא דכתיב אחרי רבים להטות ע"ש, לכן גם בספק זה דמשנתינו דחמירא, אסף אסיפה לעמוד על דעות רוב החכמים המכריעים, ומה מאד מדוייק לפ"ז ביאור הש"ס בכתובות ע"ה ע"ב, דקאמר אהא דר' יהושע קיהה. מאי קיהה, פי' מה היתה החלטתו מן האסיפה, אמר רבה קיהה וטיהר, וכ' שם התוס' דר"ת גריס שם רבה מההיא דב"מ פ"ו בעובדא דרבה בר נחמני ע"ש, וע"ע במפרשי התו"כ פרק ב' מ"ב ובתוי"ט דפרקין לעיל סוף מ"ו ובמפרשי הרמב"ם ספ"ב מטו"צ ובמשנ"א פ"א מ"ג

ובזה מבואר פירש"י בב"מ שם שכ' וז"ל טהור לפי מה שכתוב בתורה ע"כ, ורבים מהמפרשים נלאו למצוא כוונתו, אולם לפמש"כ הוא פשוט, דקשיא ליה לרש"י מאין לקח רבה ההכרעה לאמר טהור, אחרי דכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טמא, ובמשנתנו דנגעים על אתר ג"כ פלוגתא וסתמא דמתניתין ס"ל דטמא. אמנם לפ"מ דלרבה היתה הקבלה דמאסיפת ר' יהושע הוחלט עכ"פ ע"פ רוב דעות דטהור, והיינו דאמר רבה גופיה גם בהיותו בעלמא הדין, ר' יהושע קיהה וטיהר, והוא ע"פ הכלל שבתורה אחרי רבים להטות. ולהכי שפיר פירש"י שאמר טהור לפי מה שכתוב בתורה. וע"ע במלאכ"ש ומשנ"א לקמן רפ"ח ובת' באר יצחק חי"ד סי' ה'. פרק חמישי

מ"א כל ספק נגעים טהור ע' לקמן בפרקין מ"ד ומ"ה ובמפרשים שם ובמל"מ רפ"ב מטו"צ ובמשנ"א לעיל פ"ב מ"א ובתפא"י שם סי' י"ב ובבועז ספ"א וע"ע במשנ"א פ"ו מ"ג ופי"א מי"א

מ"ב החליטו בשער לבן הלך שער לבן וחזר שער לבן כו', ע' ספרא פרשת