אור הישר (נזיקין ב) צט

רש"י ד"ה שאין לו גואלים. אין לך אדם בישראל שאין לו גואלים כל זמן שלא כלו בני יעקב כו', וכן פירש"י נמי בקידושין כ"א ע"א שאין לו גואלים מזרע יעקב ע"ש, וכוונתו עפמש"א בב"ב קט"ו ע"ב גמירי דלא כלה שיבטא ע"ש, אולם עפ"ז קשה לשון רש"י בב"ק ק"ט ע"א שכ' יש לו קרוב עד יעקב אבינו ועמש"כ בחידושי שם

תוד"ה בן סורר. וא"ת דילמא שנה שלפני גדלות כדאשכחן במופלא הסמוך לאיש כו' ע' בתוספות רע"ק לשבת פ"ז אות פ"ט

תוד"ה קטן. ובפ' עשרה יוחסין אמר ר"ש דגיורת שנתגיירה פחותה מבת ג' כשרה לכהונה שנזרעו בתוליה בישראל כו', ע' הפלאה לכתובות י"א ע"א ובס' עולת שמואל בחידושיו לכתובות שם

דף ס"ט ע"א ש"מ מדר' כרוספדאי א"ר שבתי יולדת לשבעה אין עוברה ניכר לשליש ימיה כו', ע' בת' הגרע"א סי' פ"ט ובחמדת שלמה חאה"ע סי' פ' ובת' נחלת דוד סי' כ"ו

שם לעולם אימא לך עוברה ניכר לשליש ימיה זיל בתר רובא כו', ע' נדה ד"ח ע"ב וברש"י ד"ה דילדה לז' ולעיל ד"ג ע"ב תוד"ה דיני ובמש"כ בחידושי שם

שם ובד"נ מי אזלינן בתר רובא התורה אמרה ושפטו העדה והצילו העדה ואת אמרת זיל בת"ר, ע' בת' הגרע"א סוף סי' ק"ז מש"כ בשם בנו הגר"ש ז"ל ובהחידושים הרשומים בסוף ס' ארצות החיים מחתן הגאון המחבר ז"ל

שם ואס"ד לא אמרינן זיל בתר רובא נימא הני דוקא קא מסהדי ואכחושי הוא דקא מכחשי אהדדי כו', ע' בס' חזקה רבה חא"ח סוף ה"ד ובחאה"ע סי' קפ"ג

שם ורובא דאינשי עבדי דטעו בעיבורא דירחא, ע"ל מ"א ע"ב תוד"ה שזה ובביאור הגר"א לחו"מ סי' ל' ס"ק י"ט ובתומים שם סק"י

רש"י ד"ה קנאה ליורשה וליטמא לה ולצאת בגט ובלא חליצה ובלבד שיקבל אביה את גיטה, ע' בת' עונג יו"ט סי' קע"ח

ע"ב ואמאי אימא איילונית היא ואדעתא דהכי לא קדיש כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' ע"ח ובמה שהארכתי בסוגיא זו בחידושי לב"ק ק"י ע"ב

שם אלא לאו דאמרינן זיל בתר רובא ורוב נשים לאו איילונית נינהו, ואין להקשות הלא סתם משנה היא בנדה מ"ד ע"ב ואמרינן לקמן פ"ו ע"א דסתם משנה ר"מ, ואיהו הא אית ליה ביבמות קי"ט ע"א דקטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית משום דחייש למיעוטא, ואיך מוכיח מהכא דאזלינן בתר רובא, די"ל דמשנה דהתם בע"כ לאו ר"מ היא מדקתני בת שלש שנים ויום אחד ור"מ פליג שם בברייתא בהדיא וס"ל דבשלש שנים לחוד סגי, וע' בת' עדות ביהוסף סי' ו'

שם אלא הב"ע דקבלה עילויה, הרמב"ם השמיט אוקימתא זו וע' חמדת שלמה חאה"ע סי' י"ט ובת' הגרע"א סי' ק"ז

שם ובת שבע אוליד בשית משום דאתתא בריא תדע דהא הויא לה ולד מעיקרא, ע' בהקדמת ת' בית דוד

דף ע' ע"א א"ר חנן לא נברא יין בעולם אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, הנה בתורת חיים בסוגיין דייק על לשון בעולם דקאמר. וכ' דהאי בעולם פירושו בעולם הזה, והוא דוגמת יין המשומר בענביו לעוה"ב ליתן שכר טוב לצדיקים כדאמרינן לקמן צ"ט ע"א דזהו עין לא ראתה וגו', וע"ע תורת חיים לעירובין י"ט ע"א

ע"ב ר' נחמיה אומר תאנה היה שבדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר ויתפרו עלה תאנה, והנה אנן אזלינן בתר התיקון המאוחר, דמטעם זה בררו עצי תאנה לסדר המערכה, כדפירש"י בזבחים ר"פ קדשי קדשים בד"ה עצי תאנה ומובא ג"כ בפי' הרא"ש לתמיד דכ"ט ע"א

דף ע"א ע"א אבע"א דאקני לה אחר ואמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ד סי' ד' ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ל"ט

שם ר' יהודא אומר אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול כו' אינו נעשה בן סו"מ כו', והקשה בהגהות הב"ח הלא השתנות הקול בין איש לאשה הוא מהסימנים של סריס ואיילונית א"כ א"א להיות בן סו"מ ע"ש ובודאי כוונתו לסוגיא דיבמות ד"פ ע"ב וע' ס"פ המפלת. ולעד"נ דסימן דקול הוא דוקא לר"ש בן אלעזר, ור' יהודה דהכא אפשר דס"ל כרשב"ג שם דסימנים אחרים מוכיחין עליהם, או דס"ל לר"י כרב הונא שם עד שיהא כולם וע' תוס' קידושין ד"ד סוף ע"א

שם א"ר יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו והנה הגרע"א בגה"ש העיר מהא דאסרינן ביו"ד ר"ס שס"ד ליהנות מן הקבר ולישב על המצבה ע"ש, ולע"ד אפ"ל דמאי דקאמר הכא על קברו לאו על ממש אלא ברחוק ד' אמות, כמש"כ התוס' בכעין זה בב"ק ט"ז סוף ע"ב אהא דהושיבו ישיבה על קברו של חזקיה ע"ש אמנם לפ"מ שהוא ז"ל הבין דהאי על הוא ממש, טפי הי"ל להעיר מהא דב"מ ד"צ ע"ב דמוכח דר' יונתן כהן היה, ועל הגליון שם העיר מהך דהכא ע"ש, וע"ע בברכות י"ח ע"א

שם וכיון דאיכא מזוזה לא אפשר, והק' בתורת חיים אמאי לא אתי עשה דכל שללה תקבוץ ושרפת באש ודחי ל"ת דלא תעשון כן וגו' ונשאר בצ"ע, וע' מה שתירץ בס' קרשי הגבול סוף פרק י"ב

במשנה חזר וקלקל נדון בעשרים ושלשה כו', אע"ג דכבר תנן בריש מכילתין דד"נ בכ"ג מ"מ כפל גם הכא כדאשכחן כה"ג טובא, וע"ל ל"ו ע"ב