אור הישר (נזיקין ב) פז

רש"י ד"ה ליורשיו ליהנות מהן אלמא הזמנה לאו מילתא היא. ע' מג"א סי' קנ"ג סק"ה ובט"ז שם סק"ב ומש"כ הגאון בעל חו"ד בספרו קהלת יעקב לאו"ח שם

תוד"ה נתנו. וצ"ל דייחוד דדבור בעלמא לא מהני אא"כ נטלו ואמר זה יהיה למת ולספר כו' ע' בת' עונג יו"ט סי' ו'

תוד"ה מותר המת א"נ מעות עדיפי מטווי לאריגה, משום דחזי למיקני בהו כל מילי, ע' תרומת הדשן סי' שי"ב ובמש"כ בחידושי לב"ק ד"ז ע"א

ע"ב תנאי היא כו'. עור בהמה טהורה כשרות אע"פ שלא עיבדן לשמן הגאון מהר"ח הלוי ז"ל פ"א הי"א מה' תפילין ובס' עמק הלכה סי' י"א וע"ע בת' מהרי"ק סי' קל"ז ובאוצר הגאונים לשבת דף ע"ט ע"ב

שם ת"ר הרוגי מלכות נכסיהן למלך כו', ע' בת' חיים שאל ח"א סי' ל"ג ובמשך חכמה לפ' משפטים בפסוק וחרה אפי

רש"י ד"ה ציפן זהב לתפילין, ע' מה שהאריך בזה בנובי"ק חא"ח סי' א' ובמש"כ בחידושי למנחות מ"ב ע"ב

רש"י ד"ה הרוגי מלכות שנתחייבו מיתה למלכי ישראל כגון שמרדו בו כו' ע"כ, בדברי רש"י אלו מתורץ קושית התוס' לעיל ד"כ ריש ע"ב ועמש"כ בחידושי שם

תוד"ה אע"פ. וקשה לר"ת דקיי"ל בהזמנה הלכה כרבא ובעיבוד לשמה קיי"ל כרשב"ג כו', ע' מה שתירץ בזה בת' שאילת דוד חא"ח סי' ג' וע"ע בהעמק שאלה ל לשאילתות פ' ויקהל סי' ס"ז אות כ"ט ובס' עולת שמואל ח"א סי' א'

בא"ד ואין לחלק בין עור של תפילין לגויל של ס"ת ע' נובי"ת חי"ד סוף סי' קע"ד

תוד"ה בשלמא. אלא לסנהדרין ברח אמר מוטב יהרג בב"ד וירשו בניו את נכסיו ואל ח"א ס"ס פ"ה

דף מ"ט ע"א עמשא אכין ורקין דרש אשכחינהו דפתיח להו במסכת אמר כתיב כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת יכול אפילו לדברי תורה ת"ל רק חזק ואמץ, ולכאורה פסוק זה לא נאמר ליהושע מפי השי"ת או ע"י נביא שנופל עליו לדורשו אלא פסוק זה יספר לנו מה שהעם השיבו ליהושע, ומה שייך מקרא כזה לדורשו ואף דאפ"ל דהאי רק חזק ואמץ, יש לו שייכות עם הכתוב מקודם בהאי פרשה רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה :וגו' שנאמר לו מפי השי"ת, אבל ראשית המקרא ודאי אמרו מעצמם, אך י"ל דגם דבריהם מעצמם נאמרו על יסודות הדין של מורד במלכות. שהיה מקובל להם מקודם, ומשו"ה יש בזה שפיר מקום לדורשו, וע"ע בהקדמת עונג יו"ט סי' ז'

שם ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא כו', כה"ג בברכות ד"ס ע"א ובב"מ ק"ז ע"ב ובמס' כלה רבתי פ"ח אקרא דאותי עזבו כו'

רש"י ד"ה אכין ורקין. שאם בא המלך לבטל דברי תורה אין שומעין לו, ע' בס' חפץ חיים כלל א' שהוכיח מהכא מק"ו דמלך שמחל על כבודו שאין כבודו מחול דא"צ לציית לעבור על ד"ת מכש"כ לאביו או לרבו ע"ש, ותימהני דזה כבר ילפינן ביבמות ד"ו ע"א יכול אמר לו אביו הטמא או שא"ל אל תחזיר יכול ישמע לו ת"ל איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו כולכם חייבין בכבודי ע"ש, הלא דכמו על ל"ת דטומאה ועל עשה דהשבת אבידה הוא מוזהר שלא לציית לאביו או לרבו משום דכולכם חייבין בכבודי, וזה מלמדנו על כל המצות, והשתא כיון דאית לן קרא דתורה מה לנו למילף מק"ו ומן הכתוב בדברי. קבלה. ובע"כ דהאי רק חזק ואמץ הוא רק למעוטי מלך שלא לצייתו לעבור על ד"ת

ע"ב הא קמ"ל מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה, מהכא משמע דכל היכא דאמר בגמרא מצוה, היא רק לכתחילה ולא לעכב בדיעבד כדכ' בהעמק שאלה לשאילתות ר"פ עקב סי' קמ"ה אות ג' וע' בס' תשובות לשואל סי' מ"ו

שם וקרא מ"ט אקדמיה משום דמכסיא כולה גופיה עדיפה ליה, ע' גבורת ארי במלואים ליומא דף ל"ד ע"ב

רש"י ד"ה ואידך אמר לך. אבל יוה"כ חומר היום בעלמא הוא שלא לשנות בו ולא כח עבודות, ע' תוס' מנחות ל"ח סוף ע"א ובת' חיים שאל ח"ב סי' ה'

רש"י ד"ה מ"ט אקדמיה לכתונת הואיל ומכנסיים קודמין דאקדמיה קרא כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד, ע' שאגת אריה סי' כ"ט ובגבורת ארי ליומא כ"ג ע"ב

תוד"ה מעבירין. פ"ה לבודקו אם דם נדה הוא ור"ת מפרש כו', ע' רמב"ם וראב"ד פ"ט הלכה ל"ו מאיסורי ביאה

דף נ' ע"א קסברי רבנן נשואה יצאה לשריפה ולא ארוסה ומדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה ש"מ סקילה חמורה, ע' במה"פ ובגליון אפרים לירושלמי דפרקין ה"א

ע"ב תוד"ה ת"ל. מ"מ נעשית, זונה בכמה ביאות. ע' בת' מטה לוי סי' י"ד שחקר בכוונת התוס' אם לכמה אנשים או לאדם אחד דבכה"ג אפשר דהויא מיוחדת ע"ש וע"ע בס' זכרון שמואל בחידושיו ליבמות נ"ט.