אור הישר (נזיקין ב) פג

הר"ן איך הותר' לו להשתחוות וצ"ע, וע"ע באוצר הגאונים לשבת דף י"ב ע"ב ובהעמק דבר לפ' משפטים בפסוק אל תמר בו ובמו"נ ח"ב פל"ד

דף ל"ט ע"א אמרה ליה ואדם הראשון נמי אי הוה שקילה בהדיא הוה מאיסא ליה, ע' עקידה שער השמיני

שם א"ל ההוא צדוקי האי דלא אכלוה משום דלא כפין הוא שדיוה ליה לדידיה ואכלוה, הנה תוקף זכותא דר' תנחום שהיה בדרך נס נתראה בתר הכי כדאכלו לצדוקי, דבמציאות יוכל להיות מצד הטבע שאינם אוכלים כשאינם רעבים, כדפירש"י בברכות ל"ג ע"א וביבמות קכ"א ע"ב, אהא דנפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמת, וכדאשכחן נמי גבי חמרא דרב ספרא בב"ק קט"ז ע"א, אולם אחרי שאכלוהו לצדוקי, אז נתגלה דבאמת רעבים היו והאי דלא אכלוהו לר' תנחום משום זכותו דנפיש, דוגמא דדניאל בגוב אריות

ע"ב חזון עובדיהו כה אמר ה"א לאדום מ"ש עובדיהו לאדום כו' עובדיהו גר אדומי היה כו'. והאי טעמא נקטו במדרש תנחומא פ' תזריע סי' ח' וע' משך חכמה לפ' שפטים בפסוק נביא מקרבך מאחיך

דף מ' ע"א במשנה היו בודקין אותן כו' מכירים אתם אותו כו', אם הכרה זו היא בטב"ע או בסימנין מובהקין ע' נובי"ת חאה"ע סי' ס"ב

שם כל המרבה בבדיקות ה"ז משובח. פי' ובזה שוים חקירות לבדיקות כדתנן באבות פ"א הוי מרבה לחקור את העדים וע' בת' הריב"ש סי' רל"ד

שם בדיקות אחד אומר איני יודע ל ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת, ע' ראב"ן סי' ע"ה

שם אחד אומר בשנים בחודש ואחד אומר בג בחודש עדותן קיימת שזה יודע בעיבורה של חודש וזה אינו יודע כו', והנה כמו שמוטל על הב"ד לברר דברי שני עדים ולתלות באפשרות הטעות כמ"כ גם בעד אחד שהעיד וחזר והעיד יש לנו לכוון דבריו בכל מה שנוכל להעמיד על האמת כמש"כ בת' הר"ן סי' ל"ד וע"ע בדרשותיו דרוש י"א

ובזה ניחא מש"כ התוס' בב"ק ד"ל ע"ב בד"ה וחכ"א ובמק"א די"ל כגון שאמרו העדים טעינו בשנות המלך ע"ש, דלכאורה אנך נאמנין בזה הלא כיון שהגיד. שוב א"ח ומגיד כדאמרינן לקמן גבי ההוא מעשה דבעי מכסא. ובע"כ היכא דמצינן לתלות באפשרות הטעות דהוא טעות שהעדים מצויים לטעות בו נאמנים לחזור ואין בזה משום חוזר ומגיד כמבואר בחו"מ סי' כ"ט וע"ש בביאור הגר"א ס"ק י"א

שם אחד אומר בה' ואחד אומר בז' עדותן בטלה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב, ע' בתשובות הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שס"ג

שם אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהם ולא היה יורד משם כל היום כולו, ע' תומים סי' י"ח סק"ג

שם א"ר יהודא דא"ק ודרשת וחקרת ושאלת היטב. ואומר והוגד לך ושמעת ודרשת היטב כו', ע"ל ד"ב ע"ב תוד"ה דברי הכל ובס' המאיר לעולם ח"ב סי' ד'

רש"י ד"ה שנים עשר מחייבין. דהאי דאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואין דנין ד"נ כו', ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' ע'

ע"ב ושמונה חקירות מי איכא אלמה לא כו' אלא לאתויי באיזה יובל, ע' תומים ס' ל' סק"ו

שם אמר עולא מניין להתראה מה"ת שנאמר ואיש אשר יקח את אחותו וגו' וראה את ערותה אטו בראייה תליא מילתא כו', ע' משך חכמה פ' קדושים ובפסוק ואיש אשר יקח אחותו

דף מ"א ע"א א"ר חנן עדי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולין לאמר לאוסרה על בעלה באנו כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ב דף פ' ע"א ובת' הגרע"א סי' רי"ב

, שם אלא באשה חבירה דקיי"ל דמיקטלא אליבא דריב"י היכא משכ"ל כשזינתה וחזרה וזינתה והא יכולין לאמר לאוסרה על בועלה שני באנו כו', ע' אור שמח פ"ב הי"ב מה' סוטה וע"ע בנובי"ת חאה"ע סי' י"א בהגה"ה ובתומים סי' ל"ח

תוד"ה אי נמי. וי"ל דא"כ הול"ל פלוני בא על נערה המאורסה, ע' גבורת ארי למכות רפ"ב

ע"ב הכי השתא בחקירות אמר אחד איני יודע עדותן בטילה דהו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה כו', ע' בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' ד' ובס' חזון איש חאה"ע סי' ה' וע"ע נובי"ק חאה"ע סי' מ"ו

תוד"ה כמאן כר"ע. אבל אמר איני יודע כנמצא אחד מהם קרוב או פסול דמי, ע' בס' גבורת ארי למכות ד"ה ע"ב שחקר חקירה נפלאה ופשיט ליה מדברי התוס' אלו, וע"ע בדורש לציון דרוש י"ג בד"ה והנה גוף הדין ובת' משנה שכיר ח"א סי' מ"ח ובתשובות רבי אליעזר סי' א'

דף מ"ב ע"א כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן, באבודרהם ה' ברכות מביא כאן דברי התוספות שאינו לפנינו, וז"ל א"כ לקות המאורות שאין דרכן בכך למה אין מברכין דיין האמת ותירץ שאינן אלא לפי שעה עכ"ל. וקושיתם תמוה לע"ד דלקות המאורות הן בטבע ובחשבון כמו מולד הלבנה, וממילא בתירוץ הש"ס כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן מתורץ הקושיא גם על לקות המאורות וצ"ע.