אור הישר (נזיקין ב) פב

נפשות תחילה לזכות, ומכאן מוכח דאף בעדותן של ד"נ כן

ע"ב ושמא תאמרו מה לנו לצרה הזאת והלא כבר נאמר והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' א'

שם ת"ר כיצד מאומד כו' אם כך ראיתם לא ראיתם כלום. ע' חוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' ז'

שם וראיתי סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ט וע"ע בסה"מ ל"ת ר"צ וברמב"ן שם ובמעין החכמה דף י"א ע"ב ושם כ"א ע"א

שם מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, ע' תורת חיים לעירובין דף ס"ג ע"א ד"ה כל המורה

שם בדיני נפשות הוא דלא אמדינן הא בדיני ממונות אמדינן כמאן כר' אחא כו', ע' תוס' שבועות ל"ד ע"א ד"ה דאי ובמעין החכמה דף כ"א ע"א

שם ר' אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו, ע' ב"ק כ"ד ע"ב תוד"ה במכירין ובמשך חכמה לפ' משפטים בפסוק או נודע

שם גמירי שאין האשה מתעברת מעומד, ע' ברמב"ם פ"א ה"י מאיסורי ביאה ובאור שמח שם. ל

תוד"ה מיום שחרב. וא"ת והא חזינא כמה כופרים בעיקר דמתים כדרכם וי"ל דזכות מילה תולה כו' ע"כ, וקשה הלא בסוטה כ"א ע"א פריך הש"ס מי מגנא זכות דמצוה אפילו על שלש שנים ואיך נימא דזכות מילה תגן על כל ימי חייו. ומכש"כ אם נימא כדאמר התם דזכות מצוה מגנא רק בעידנא דעסיק בה. וזה תוכל להגן על אביו דמהליה ולא עליו דכבר נימול, ועוד דואג ואחיתופל אמאי לא הגינה עליהם זכות דמילה כדהקשו כעין זה בסוטה שם ומתו בחצי ימיהם כדאמרינן לקמן ק"ו ע"ב וצ"ע כעת

בא"ד התם נמי זכות תולה לו שלא נענש בסקילה ונידון בקלה כו', וע' בתוס' כתובות ד"ל ריש ע"ב

תוד"ה מכנף הארץ. כתוב בתשובת הגאונים שאין בני א"י אומרים קדושה אלא בשבת כו', ע' באוצר הגאונים חלק התשובות למס' חגיגה דף י"ג ע"ב

דף ל"ח ע"א אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחברו כו', פי' זהו ברובא דרובא אבל אחד מאלפים ורבבות מזדמן הדומה לחבירו כדכ' בת' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ה

שם תניא היה ר"מ אומר אדה"ר מכל העולם כולו הוצבר עפרו כו', בירושלמי נזיר פ"ז ה"ב א"ר יודה בן פזי מלא תרוד אחד נטל הקב"ה ממקום המזבח וברא בו אדם הראשון אמר הלואי ייברא ממקום המזבח ותהא לו עמידה כו', וע' בס' סגלת ישראל לפ' בראשית בפסוק וייצר ה"א את האדם ושם בביאור העמק דבר

רש"י ד"ה הגזלנים והחמסנים שיאמרו קרקע זה לבני אבינו הראשון היתה ולא לבני אביכם, ע' בס' אהבת ציון סוף דרוש ח'

רש"י ד"ה משום ערוה. ובלילה מפני הקול, גיטין כ"ג ע"א חולין צ"ו ע"א

ע"ב שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר אדם ביקר בל ילין, ע' מו"ג ח"ב פ"ל

שם בשעה שביקש הקב"ה לברוא את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו כו', ע' מש"כ הגאון מלבי"ם בתורה אור לפ' בראשית בפסוק ויברא את האדם בצלמו ובהקדמת שב שמעתתא וע"ע עקידה שער העשירי

שם וא"ר יהודא אמר רב אדה"ר בלשון ארמי סיפר כו', ע' קונטרס בכור שור

שם וא"ר יהודא אמר רב אדם הראשון מין היה שנאמר ויקרא ה"א אל האדם ויאמר לו איכה אן נטה לבך ר' יצחק אמר מושך בערלתו היה כו' ר"נ אמר כופר בעיקר היה כו', וקשה איך יפלגו הני אמוראי אברייתא דעירובין י"ח ע"ב, דתניא היה ר"מ אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה ושלשים שנה כו' ע"ש, ואי משום דאינהו דרשו מקראי, הלא בע"כ דר"מ דריש להו לקראי באופן אחר וצ"ע

שם כתיב הכא והמה כאדם עברו ברית וכתיב התם את בריתי הפר, ע' מל"מ פ"י ה"ז מה' מלכים ובמש"כ בחידושי להושע ו' ז'

שם כל מקום שפקרו הצדוקים תשובתן בצדן נעשה אדם בצלמנו כו', ע' אלשיך לפ' בראשית בפסוק נעשה אדם

שם א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב כי שמי בקרבו אי הכי ניפלחו ליה כתיב אל תמר בו ע"כ, והנה בדרשות הר"ן דרוש ד' כתב דמלאך זה שבא לפני יהושע היה מטטרון ולכן השתחוה לפניו אע"ג דהשתחואה עבודה היא כדתנן לקמן ד"ס ע"ב ובע"ז מ"ג ע"ב דרשינן אשר בשמים ממעל לרבות מלאכי השרת רק לפי שהיה מטטרון דכתיב ביה כי שמי בקרבו לזאת התיר לעצמו ההשתחואה ע"ש, ולפי המבואר הכא הלא הקשה לו הצדוקי אי הכי ניפלחו ליה והשיב אותו כתיב אל תמר בו אל תמירנו בו, ועוד דרש"י ביהושע ה' י"ד כתב דמלאך זה היה מיכאל ע"ש והדרא קושית