אור הישר (נזיקין ב) פ

שם אביי ורבא דאמרי תרווייהו אמרינן ליה אי לא קטלית לא תדחל, ע' בת' הריב"ש סי' רל"ז

דף ל"ג ע"א רב ששת אמר כאן שטעה בדבר משנה כאן שטעה בשיקול הדעת כו', הנה בחידושי הרי"מ לחו"מ סי' כ"ח בסוף הספר ובת' ברית יעקב סי' ק"ח הקשו אמאי טעה בדבר משנה חוזר ואף ששילם החייב צריך להחזיר הלא כיון שנגמר הדין שפטור ולא ידע שטעה יקנה הזוכה מטעם יאוש כדאמרינן בכריתות כ"ד ע"א שור הנסקל שהוזמו עדיו כל הקודם בו זכה משום יאוש הבעלים מטעם גמר הדין ואע"ג דנתגלה אח"כ דהיאוש היה בטעות. וכבר הקדימם בקושיא זו בשער משפט סי' כ"ה סק"ב. ע"ש מה שהאריכו בזה ומה שתירצתי לקושיתם בטוטו"ד בחידושי לבכורות כ"ח ע"ב בס"ד. וע"ע בנחל יצחק סי' כ"ה סעיף ג'

שם וסוגיא דעלמא אזלי כאידך היינו שיקול הדעת, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ד

שם חדא ועוד קאמר חדא דטועה בדבר משנה אתה וטועה בד"מ חוזר ועוד א"נ בשיקול הדעת טעית מומחה לרבים אתה כו', ע' בת' לחם רב סי' פ"ד וע"ע בת' הריב"ש סי' תצ"ח

שם רב חסדא אמר כאן שנטל ונתן ביד כאן שלא נטל ונתן ביד, ע' תומים סי' כ"ה סק"ג ובנתיבות שם

שם כיון דא"ל פטור אתה כמי שנפל ונתן ביד דמי, ע' גבורת ארי למכות ד"ה ע"ב

תוד"ה מה שעשו עשוי. וא"ת למאי דס"ד בפ' עד כמה דאתיא כר"מ הא שמעינן ליה בפ' הנזקין גבי נפלו ונתפצעו דאפילו שוגג לא יעלו דקנסינן שוגג אטו מזיד א"כ היכי בטלי ברובא, ע' מה שתירץ בזה בת' אגודת אזוב סי' ג' בהגה"ה וע"ע בשער משפט סי' כ"ה סק"ד

ע"ב טימא את הטהור דאגע בהו שרץ טיהר את הטמא שעירבן בין פירותיו, ע' קצוה"ח סי' כ"ה סק"ה ובנתיבות שם סק"ג

שם חייבי גליות מנין אתיא רוצח רוצח חייבי מלקות אייתי רשע רשע, ע' גבורת ארי למכות ד"י ע"ב

שם דתניא ועד אחד לא יענה בנפש בין לזכות בין לחובה ר' יוסי בר"י אומר עונה לזכות ואין עונה לחובה כו'. ע' בר"ן מש"כ בשם הרמב"ן וע"ע טו"א לר"ה כ"ה בקונטרס אבני שהם

רש"י ד"ה טעה בנואף ונואפת. או באומר הוא היה רודפנו ויכול להציל באחד מאבריו ולא הציל אלא הרגו כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

דף ל"ד ע"א דא"ק ועד אחד לא יענה בנפש למות למות הוא דאין עונה אבל לזכות עונה כו', ע' משך חכמה לפ' מסעי בד"ה ספרי זוטא

תוד"ה מה פטיש זה. רבינו שמואל גריס מחלק שאין הפטיש מתחלק אלא הסלע כו' ומפרש ר"ת וכפטיש יפוצץ סלע שהפטיש מתחלקת מן הסלע כו', ע' סוכה נ"ב ע"א תוד"ה אם ברזל ובמש"כ בחידושי שם

ע"ב ר' יוחנן סתמא אחריתי אשכח ד"מ דנין ביום וגומרין בלילה מאי אולמי דהאי סתמא מהאי סתמא אב"א סתמא דרבים עדיף כו', ע' מה שהאריכו בזה בת' הרי"מ חי"ד ס"ס י"ט ובחוט המשולש חלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' י"ד ובקצוה"ח סי' ז' סק"ב ובקונטרס בכור שור

שם ג' שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין כו', ע' תומים סי' ה' סק"ג

שם דיני נפשות דנין ביום וכו' מה"מ א"ר שימי בר חייא א"ק והוקע אותם לה' נגד השמש, ויל"ד טובא ע"ד רש"י במגילה י"ד סוף ע"א דכ' וז"ל וכי דנין דיני נפשות בלילה והא כתיב דינו לבקר משפט וכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש ע"ש, ולפי הנ"ל קשה בכפלים דהביא קרא דירמיה שהש"ס לא הביאו ועשה אותו לעיקר וקרא דנגד השמש דזהו עיקר הילפותא בגמרא עשה לטפל, וביותר דמקרא דדינו לבקר משפט ליכא למילף כלל דיני נפשות, דעצם הכתוב מעיד על עצמו דבדיני ממונות איירי כדמסיק והצילו גזול מיד עושק, וע"ל י"ט ע"א תוד"ה אבל וצ"ע

רש"י ד"ה לילה לגמר דין דכתיב ושפטו ועיקר משפט היינו גמ"ד, ע' טו"א לר"ה כ"ה ע"ב ובנתיבות סי' ה'

רש"י ד"ה בלילה דומיא דסומא, נ"ב חולין י"ג סוף ע"ב

תוד"ה סתמא. תימא דילמא טעמא דמתניתין ז דהכא משום דכתיב ושפטו את העם בכל עת אבל לענין סומא מקשינן ריבים לנגעים, ע' בת' פמ"א ח"ג סי' ט"ל

דף ל"ה ע"א דיני ממונות גומרין בו ביום כו', הנה בפי' ר"ח משנה הלשון בפיסקא זו ופתח דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה, ומשמע דגרסתו עיקרית לפ"מ דיליף מקרא דמלאתי משפט, וע' ביד רמה

שם כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאילו שופך דמים, הוא עפמש"א בברכות ד"ו ע"ב אגרא דתעניתא צדקתא, וע"ש רש"י ד"ה אגרא דתעניתא וע"ע בס' גבורת ארי ליומא ד"ב ע"ב

שם וליגמריה לדינא בשבתא ולקטליה בחד בשבתא נמצא אתה מענה את דינו, והנה לפ"מ דתנן לעיל רפ"ק כמיתת בעלים כך מיתת השור, א"כ גם אחר גמ"ד של שוה"נ איכא משום עינוי הדין, וכ"כ התוס' לקמן ד"פ ע"א ובזבחים ע"א ע"א