אור הישר (נזיקין ב) עט

רש"י ד"ה בבדיקות שאינה משבע חקירות באיזה יום ובאיזה שעה שהזמה תלויה בהן כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ב

תוד"ה בעדות בכור. ודלא כפ"ה דפירש לענין מום הראוי לבא בידי אדם שנחשדו הכהנים דנאמן זה לאמר מעצמו נפל מום זה וחבירו על מום אחר דא"כ ל"ל ב' עדים אפילו יחיד נאמן כו' ע"כ, וקשה מדוע דייקו על שני העדים ולא על שני המומין הלא מום אחד סגי להתרת בכור, וא"כ אפילו לפי פירש"י י"ל ששני העדים באו בזה אחר זה להעיד שמום זה נפל מאליו וצע"ק

דף ל"א ע"א אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על שתי כתי עדים לאחת אומרת מאתים. ואחת אומרת מנה שיש בכלל מאתים מנה כו', ע' בת' הגרע"א סי' פ"ז

שם אפקיה רב אמי מבי מדרשא אמר דין גלי רזיא, ע' בס' חפץ חיים כלל ב' ס"א

, במשנה אמר לו עדים ואמר אין לי עדים הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ולאחר זמן הביא ראיה ומצא עדים ה"ז אינו כלום כו', הנה זהו דוקא משום שב"ד אמרו לו הבא והוא אמר אין לי ונראה כאילו בטל כל ראיות שיש לו אבל היכא דלא אמרו לו הבא לעולם מביא זכיותיו לב"ד ואם יתברר לב"ד טענותיו ברורות מקבלין דבריו וסותרין את הדין שדנו עליו בתחלה, כמבואר בתשובות הרמב"ם סי' ש"ב הנדפס בירושלים שנת תרצ"ד וע"ע בתמים דעים להראב"ד סי' נ"ו

שם אר"נ בהא אפילו רבנן, מודו דינוקא במילי דאבוה לא ידע ע' בת' מהרי"ק סי' פ"ט ובקצוה"ח סי' צ"ו סק"ב

שם א"ל רבא לר"נ כמאן כרבי דאמר אותיות נקנות במסירה כו', ע' תוס' ב"ב ע"ז ע"א ד"ה אמר אמימר ובת' חמדת שלמה חח"מ סי' י"ב

תוד"ה הוא דאמר וי"ל דודאי אית ליה דרשב"א אלא שמחלק בין מנה למאתים למנה שחור ומנה לבן, ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ו

תוד"ה שב"ש. וי"ל דהיינו דוקא כשהפסול ידוע. ע' בת' משנה שכיר סי' מ"ח

שם בסה"ד ועוי"ל דכי אמר נמצא אחד מהם קרוב או פסול ה"מ כי, מסייעו אהדדי אבל הכא דמכחשו אהדדי לא, ע' נובי"ק חאה"ע סי' מ"ו

ע"ב כיון דאתחזיק בבי דינא אי בעיא קלתיה לא אמרינן, ע' בס' סוכת שלום לב"ק דף ח' ע"א

שם איתביה רבא לר"נ סימפון שיש: עליו. עדים כו' אלמא שליש מהימן תיובתא דר"נ, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ל"ז ובת' הריב"ש סי' תנ"ב ובנתיבות סי' נ"ו סק"ה

שם שנים שנתעצמו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נלך למקום הועד כופין אותו ודן בעירו כו', ע' תוס' ב"ק קי"ב ע"ב ובסמ"ע ותומים ר"ס י"ד

שם היבמה הולכת אחר היבם להתירה עד כמה א"ר אמי אפילו מטבריא לצפורי כו', הנה הוא דוקא למקום דירתו בצפורי אבל אם הלך משם לעיר אחרת אין היבמה הולכת אחריו אלא כופין אותו לשוב לעירו כמש"כ בת' הרדב"ז ח"א סי' רפ"ג, וע"ע בת' שיבת ציון סי' צ"ז

שם והא אר"א כופין אותו ודן בעירו ה"מ היכא דקאמר לו לוה למלוה אבל מלוה עבד לוה לאיש מלוה, ע' בת' מהרי"ק סי' צ'

שם עוקבן הבבלי קבל קדמנא, כה"ג קידושין נ"ט ע"א אזל רב גידל קבליה לד' זירא אזיל ר"ז וקבליה לר' יצחק נפחא, וגם בלשון המשנה ידים פ"ד קובלין אנו עליכם פרושים

תוד"ה ואם אמר, חזינא דכל בתר דידי קאזיל מר כו'. אין כן הגרסא בב"מ שם, ועמש"כ שם עה"ג ובכ"מ והגהות מיימונית פ"ו ה"ו מה' סנהדרין וע"ע בת' אבקת רוכל סי' י"ז

. דף ל"ב ע"א דיני ממונות מי בעינן חקירה ודרישה ורמינהו שטר כו', ע' בס' חזון איש חאה"ע סי' ה'

שם שטר כשר ועדיו כשרין חיישינן שמא אחרוהו וכתבוהו, ע' בתשובת הרמב"ן הנדפסת סוף הספר תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ו ובת' הרמ"א סי' מ"ב

שם וליטעמך תקשה לך מתניתין שטרי חוב המוקדמין פסולין כו', ע' בחידושי הגאון מהר"ח הלוי ז"ל פ"ג מה' עדות

שם ואס"ד בעינן דרישה וחקירה מאוחרין אמאי כשרין, ע' קצוה"ח סי' ל' סק"ב

שם דבר תורה אחד ד"מ ואחד ד"נ בדרישה ובחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם כו', והנה דרישה וחקירה לא כתיב רק בד"נ מ"מ נפק"ל מהדדי, וע' מה שהקשה עפ"ז בגבורת ארי למכות ד"ה ע"ב

שם ומה טעם אמרו ד"מ לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין, ע' תומים סי' למ"ד סק"ב

ע"ב ר"פ אמר אידי ואידי בהודאה והלואה כאן בדין מרומה כאן בדין שאינו מרומה כו', ע' מה שהאריך בזה בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' ד' וע"ע בת' מהרשד"ם חאה"ע סי' ל"א

שם שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זב"ז כו' הטל פשרה ביניהן ומעלות שכר זה לזה, ע' ירושלמי פ' המניח ה"ה ובמשך חכמה ר"פ שפטים

שם צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה, ע' בת' מהרי"ק ריש סי' א' ובקונטרס ו בכור שור ובהעמק דבר פ' שפטים בפסוק צדק צדק.