אור הישר (נזיקין ב) עו

מעברין בחו"ל ירמיה יחזקאל ברוך בן נריה עיברו בחו"ל, ומובא בתוס' לעיל י"א סוף ע"ב וביבמות קט"ו סוף ע"א ועמש"כ בחידושי שם, וע"ע ברמב"ם פ"ו הי"ד מה' ת"ת ובר"ן למו"ק ט"ז

ע"ב א"ל רבא נהי דבעינן הכרזה בגזלן דרבנן בגזלן דאורייתא מי בעינן הכרזה, והנה התוס' בב"ק ע"ג ע"א ד"ה א"נ כתבו דאיכא למיחש לפסידא דמקבל מתנה כמו לפסידא דלקוחות ומשו"ה טרחו בזה לתרץ הלא רבא חייש שם לפסידא דלקוחות ומדוע לא חשש הכא לפסידא דמקבל מתנה ע"ש, אמנם לפמש"כ התוס' שם ק"ט ריש ע"א דבמתנה לא שייך פסידא דלקוחות וכ"כ בכתובות מ"ט ע"ב בד"ה הוא ואשתו א"כ אפשר דה"נ לא חייש רבא משום דהוה שטר מתנה, אמנם ע"ד התוס' בב"ק ק"ט ג"כ פליג הרשב"א בתשובותיו סי' תרי"ח וס"ל דמתנה כמכר, וע' קצוה"ח ריש סי' קי"ז, ובכלל הלא פלוגתא היא בב"מ ט"ז ובמגילה כ"ו אי מתנה כמכר לעניינים אחרים וע' בר"ש רפ"ב דמעשרות, ולפ"ז לאו בחדא מחתא מחתינהו ובמק"א הארכתי בזה

שם א"ר נחמן אוכלי דבר אחר פסולין לעדות ופירש"י מקבלי צדקה מן העכו"ם כו', ובב"ב ד"י ע"ב סמיך אקרא ביבוש קצירה תשברנה, ובנמוקי רב נחשון גאון כתב אסור לקבל צדקה מן הגוי ואינו רואה סימן ברכה לעולם

שם עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר, ע' בת' הריב"ש סי' ד'

שם הנהו קבוראי דקבור נפשא ביו"ט ראשון של עצרת שמתינהו ר"פ ופסלינהו לעדות ואכשרינהו ר"ה בריה דרב יהושע כו' סברי מצוה קא עבדי כו', ע' ת' הרשב"א סי' ת"ל

רש"י ד"ה גזלן דאורייתא החוטף ממש כגון בניהו בן יהוידע דכתיב ויגזול את החנית כו', וכן פירש"י לעיל ד"ב ריש ע"א, והאי קרא הוא מה שהביא ר' אבהו בב"ק ע"ט ע"ב, ולא ידענא מדוע שינה רש"י טעמו בשבועות ל"א ע"א דשם הביא מקרא דויגזלו את כל העובר דבעלי שכם דהוא מה שהביא ר' יוחנן בב"ק שם וצע"ק

רש"י ד"ה ארבעין בכתפיה חייב מלקות הוא אע"פ שאין שם התראה דאמר מר מלקין על לא טובה השמועה כו', ע' ברא"ש ובת' פמ"א ח"ב סי' ס"ד

תוד"ה החשוד. א"נ הכא משום דיצרו תוקפו ול"ד לנבילה וגם לרביעה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תס"ג

דף כ"ז ע"א רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל עד זומם חידוש הוא כו', ע' גבורת ארי למכות ד"ו ע"ב ובנתיבות סי' ל"ח

שם מומר אוכל נבילות לתיאבון ד"ה פסול להכעיס אביי אמר פסול רבא אמר כשר כו' רשע דחמס בעינן, ע' בגבורת ארי למכות ד"ה ע"ב מה שנסתפק שם ע"פ סוגיא זו, וע"ע בת' הרשב"א סי' שט"ו ובת' מהרי"ק סי' קכ"ו ובת' עדות ביהוסף סי' ג' ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו

שם מיתבי אל תשת רשע עד אל, תשת חמס עד אלו גזלנין ומלוי רבית תיובתא דאביי תיובתא, ע' נובי"ק חאה"ע סי' נ"ז

שם שאני התם דסתם לן תנא כר"מ כו', ע' דורש לציון דרוש י"ג ובס' עולת שמואל ח"א סי' פ'

שם חד אמר קמאי דידי גנב קבא דחושלא וחד אמר קמאי דידי גנב קתא דבורטיא. ע' בת' הריב"ש סי' רס"ו ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' כ' ובנחל יצחק סי' ל"א

רש"י ד"ה ליכהיוהו לעיניה ינקרו את עיניו מיתות ב"ד והאי קנסא קא עבדינן ביה כו' ע' בת' בשמים ראש סי' קצ"ב

תוד"ה אין לך בו. וכה"ג אמרינן פ' כל הבשר דלא ילפינן טעם כעיקר מבב"ח משום דאיכא בו חידוש בהיתירו כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' ל"ז

ע"ב אלא הכא קא סתים לן תנא דתנן אלו הן הפסולין כו' והעבדים, ע"ל כ"ד ע"ב תוד"ה ואלו הן

שם קם בר חמא נשקיה אכרעיה וקבליה לכרגא לכולי שניה, ע' רמ"א חו"מ סי' ל"ד סי"ח ובסמ"ע שם סקמ"ז ובכנה"ג סי' ט' סק"ח

במשנה א"ר יוסי זו, משנת ר"ע אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שט"ז ובתומים סי' ל"ג סק"ד

שם אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים כו', ע' בת' הגרע"א סי', צ"ד

שם וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה, ע' ברש"י ותוס' סוטה ל"ז ע"ב ד"ה א"ר משרשיא ובת' הרמ"א סי' פ"ג. דף כ"ח ע"א א"ל רבא ולטעמיך הא דתנן כו' אלא הזמה מעלמא קאתי ה"נ הזמה מעלמא קאתי, ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' ע"ב בד"ה והנה יעדתי לך ובדורש לציון דרוש י"ג

שם אשכחן בד"נ בד"מ מנלן א"ק משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכם, ע' מכות ד"ו בתוס' סוף ע"ב ובגבורת ארי שם

שם בן אחי חמותי לא יעיד לי בן אחות חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחותו ובעל אחות אביו ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ה

תוד"ה רב. אור"ת דכן הלכה דשלישי בראשון פסול כו' ובירושלמי נמי אמרינן משה