אור הישר (נזיקין ב) עב

שם מי שעלה בידו בן לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי, ע' העמק דבר פ' במדבר בפסוק ולקחת את הלוים

שם סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו מ"ט כו', ע' טו"א לר"ה כ"ו ע"א

שם אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה בעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים כו', ומשו"ה אמרינן לקמן ס"פ ארבע מיתות לא תלמד לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות, וע' בת' הרשב"א סי' תי"ג

ע"ב למדין לפני חכמים לוי מרבי, עמש"כ בחידושי למעילה ד"ט ע"ב

שם אלא איפוך שלחו מתם ר' אלעזר. ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ז אות ז'

שם ועשרה בטלנין של ביהכ"נ כו' ושני סופרים ושני חזנין כו', ע' בס' אברהם יגל בחידושיו למגילה ד"ה

רש"י ד"ה שנים לדבר בשבעים לשון ואחד לשמוע שיהא מבין בשבעים לשון אע"פ שאינו יודע להשיב, ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' ש"ל

רש"י ד"ה ר"נ מוסיף שמעון התימני כו', בסוף הקדמת הרמב"ם לס' זרעים בד"ה הפרק הששי גריס ר"ש בן ננס, ואהא דגרסינן הכא בגמרא חנניא בן חכינאי גריס הוא חנניה איש אונו

רש"י ד"ה ושני חזנין שמש ב"ד להלקות כו', ע' רש"י שבת י"א ע"א ד"ה חזן ובמכות כ"ב ע"ב ד"ה חזן ובברכות נ"ג ע"א ד"ה הא והא ושם ל"ד ע"א תוד"ה לא יענה ובתוס' מנחות מ"ד ריש ע"ב

רש"י ד"ה ושני זוממי זוממין. שמא יתחייב בע"ד ע"פ עדים וישכיר שנים להזימן כו', ע' משך חכמה לפ' שפטים בפסוק ועשיתם לו ד"ה ולדבר הזה

דף י"ח ע"א תוד"ה נמצאו. תימה הא חסרי להו טובא כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים מה שהאריך בכלל הסוגיא ובישוב לקושית התוס'

ע"ב ואימא ה"נ א"ק לנוס שמה כל רוצח אפילו כהן גדול במשמע, ע' משך חכמה לפ' שופטים בפסוק והיה לנוס שמה ובגבורת ארי למכות י"א ע"ב

שם מעיד ומעידין אותו מעיד והתניא והתעלמת כו', והנה בס' מחנה דוד סי' ל"ו הקשה בשם הבית יוסף לשיטת ר"ת ביבמות ל"א ע"ב ובכ"מ דיכול לשלוח עדותו בכתב א"כ הלא ליכא זילותא ומאי מקשה מקרא דוהתעלמת ע"ש, ולענ"ד כיון דרוב הדברים שעל המלך לכתוב הוא כותב ע"י מזכירו וא"כ יהיה עד מפי עד. ולהטריחו דבענין עדות יכתוב הוא בעצמו דוקא ולא ע"י שלוחו הלא כתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ובזה ודאי דחשיב כזקן ואינו לפי כבודו דע"ז נאמר והתעלמת, כן לפ"מ דאמרינן בכתובות ד"כ ע"א דאין מזימין את העדים אלא בפניהם וא"כ צריך להיות עדותו מבוסס ע"פ הדין דלכתחילה באפשרות ההזמה, שיהיה אז מוכרח לבא לב"ד דאל"ה הו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה, וגם אז הוא מקושר בקרא דוהתעלמת

שם בן מלך הדיוט הוא, ע' בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ח'

שם אין מושיבין מלך בסנהדרין ולא מלך וכה"ג בעיבור שנה, הא דלא תני בעיבור החדש ע' אור שמח פ"ה ה"ד מכלי המקדש

, רש"י ד"ה והא לא דנין אותו. מאי סהדותא בעי, ע' נובי"ת חי"ד סי' ע"ד

תוד"ה אינו יוצא. וכגון דליכא משוח שעבר וליכא משוח מלחמה כו', ע' תוס' יומא ע"ג ע"א

תוד"ה מעיד. וא"ת ולוקמה בעדות החדש דודאי כ"ג מעיד דבמידי דאיסורא אין חכמה ואין תבונה כו', ע' בת' פרי יצחק ח"א סי' כ"ו

תוד"ה והא אין. וא"ת מ"מ האיך דן את בנו כו', ע' תומים סי' י"ז סק"ה

דף י"ט ע"א אלא מן האירוסין אמאי יבא עשה וידחה ל"ת כו', ע' בס' הפלאה לכתובות כ"ד ע"ב מש"כ בשם הס' חרדים וע"ע בחידושי הרשב"א לסוכה ל"א ע"ב ובמש"כ בחידושי לחולין מ"ט ע"א

שם דעבדיה דינאי מלכא קטל נפשא אמר להו שמעון בן שטח תנו עיניכם בו ונדוננו כו', ע' נוב"י מ"ת חח"מ סי' ז' ובת' פורת יוסף להגר"י רייזין ז"ל סי' ז' ובדורש לציון דרוש י"ג

תוד"ה אבל. וי"ל דהכא מיירי דוקא לדון דיני ממונות כו' ע"כ, והנה לפ"מ דהכא קאי אקרא דבית דוד דינו לבקר משפט, בע"כ דממקומו מוכרח ומוכרע הכי, דהא בפסוק מסיק והצילו גזול מיד עושק, הרי דבד"מ איירי, ועפ"ז קשה טובא ע"ד רש"י דמגילה י"ד סוף ע"א, דכ' אהא דוכי דנין דיני נפשות בלילה והא כתיב דינו לבקר משפט ע"ש, ולפי הנ"ל הלא בע"כ איירי רק בדיני ממונות, ודיני נפשות דביום ילפינן לקמן ל"ד ע"ב מקרא דוהוקע אותם לה' נגד השמש, ודוקא פסוק זה עשה שם רש"י ז"ל לטפל וצ"ע כעת, וע"ע בתומים ר"ס י"ח

תוד"ה ינאי הראשון, וכיון דחכם א"צ לעמוד כש"כ מלך דטפי עדיף כו', עמש"כ בזה הגאון בעל או"ת בספרו חסדי יהונתן בסוגיין וע"ע בת' חיים שאל ח"ב סי' כ"ד ובתומים סי' י"ז סק"ג

ע"ב מצוה שאני, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ד אות א

שם ר' יהושע בן קרחה אומר קידושי טעות היה לו במירב שנאמר תנה את אשתי את מיכל כו', ע' בת' הרשב"א סי' יוד ובת' רבינו אברהם