אור הישר (נזיקין ב) נה

תוד"ה רב מרי. כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה וזה ודאי היה גר כו', ע' משך חכמה לפ' שלח בפסוק ככם כגר יהיה לפני ה'

תוד"ה דקא מגמר. ועוד קשיא מהא דאמר בגיטין בפ' התקבל גניבא יוצא בקולר הוה כו' ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' רכ"ד אות ו' ז'

ע"ב שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת וכמה כל שהוא כו', ע' שאילתות פ' ויחי ס"ס ל"ג ובמפרשים שם

רשב"ם ד"ה הכותב נכסיו לעבדו כו' ע"כ, אע"פ שכן הוא גרסת המשנה בפאה ספ"ג וכן גריס הרמב"ם בפיה"מ שם, אבל הכא בגמרא כמו בכה"מ בש"ס הגרסא כל נכסיו, וכה"ד כמה ראשונים והרמב"ם גופיה דגרסת כל היא עיקרית, כדהארכתי בחידושי לפאה שם

רשב"ם ד"ה שייר קרקע כל שהו כגון שאמר חוץ מקרקע כל שהו ע"כ, וכן פירש"י נמי בגיטין מ"ב ע"א. וע"ש ד"ח ע"ב רש"י ד"ה שייר קרקע ובר"ש פאה פ"ג מ"ח

דף ק"נ ע"א וכל היכא דתני כל שהוא לית ליה שיעורא והתנן כו', ע' מנחות ל"ט ע"א תוד"ה שירי ובמש"כ בחידושי שם ושם ד"ס ע"א ולמס' פאה פ"ג מ"ז

שם פשיטא אמר מטלטלי לפלניא כל מאני תשמישתא קני לבר מחטי ושערי כל מטלטלי לפלניא אפילו חטי ושערי כו', עמש"כ הבעל המאור בס' הצבא מובא בסוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג וברשב"ם לעיל ס"ז ע"א ד"ה הרי כולן מכורין

רשב"ם ד"ה ואיידי דקתני רישא. ולכתוב עליה פרוזבול הכי תקון רבנן כו', דדמי כמאן דאית ליה משכון כו'. טעם זה נקט הרשב"ם גם לעיל ס"ו ריש ע"א ושם הביא ג"כ טעם אחר מרבו זקנו רש"י ז"ל ע"ש

בא"ד אע"ג דכתיב ביה את האדמה אשר נתת לנו וגו' אפילו אין לו קרקע יתודה דהאי לנו אכל ישראל קאי כו' ע"כ, וכ"כ התוס' לעיל כ"ז ע"א ד"ה ובוידוי וע' בס' מילי דברכות לברכות י"ג ע"א ובת' פנים מאירות ח"א סי' ס"ו

תוד"ה ואיידי. איכא למימר דאיידי דנקט שיעורא רבה נקיט נמי שיעורא זוטא. ע' בס' משיב נפש סי' ב' ראיה ג'

ע"ב חמשה עד שיכתבו כל נכסיהם כו', ע' ת' הרא"ש כלל מ"א סי' א'

שם דאמר מר מברחת צריכה שתכתוב כל נכסיה, ע' בת' הריב"ש סי' ב'

שם אמר נכסי לפלניא עבדא איקרי נכסי דתנן כו' ארעא איקרי נכסי דתנן כו', ע' בת' הרמ"א סי' נ' ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' נ"ח

דף קנ"א ע"א כי קא שכבא אמרה ליהוי לעמרם ברי אתו אחוה לקמיה דר"נ אמרו ליה והא לא משך כו', ע"ל תוד"ה אי כר' ובת' מהר"ח או"ז סי' ר"י ובנובי"ת חח"מ סי' מ"ה

רשב"ם ד"ה אימיה דרמב"ח, ובפ' מי שהיה נשוי בכתובות איכא מעשה אחרינא וכ"כ התוס' בכתובות שם דאין זה ההיא עובדא דמי שמת כו' וצ"ע מאי קמ"ל הלא מצד מחלקותם ג"כ מוכח דמעשה אחרת היא, דהכא פליגי ר"נ ורב ששת מצד הדין, והתם משום לתא דשודא דדייני, ועמש"כ בחידושי שם וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות ס"פ ויחי

תוד"ה אפילו למ"ד מברחת קנה. צ"ל דמיירי במקצת נכסים כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' רפ"ז

ע"ב הכי אמר שמואל שכ"מ שכתב כל נכסיו לאחרים אע"פ שקנו מידו עמד חוזר כו', פי' וצוואתו נתבטלה ממילא אע"פ ששתק ולא חזר בו כדכ' בת' הריב"ש סי' ר"ז

דף קנ"ב ע"א ושמואל אמר לא ידענא מאי אדון בה שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה, ע' נובי"ק חח"מ סי' כ"ח

שם יתיב ר"נ בר יצחק אחוריה דרבא ויתיב רבא קמיה דר"נ, הנה בלשון זה ממש הוא בעירובין מ"ג ע"ב, ורק משם הביאו התוס' לעיל מ"ו ריש ע"ב להוכיח דסתם ר"ג הוא ר"ג בר יעקב, וע"ע בשבת ס"ט סוף ע"ב ובמש"כ בחידושי לחולין י"ב ע"א

ע"ב ילמדנו רבינו שכ"מ שכתב כל נכסיו לאחרים וקנו מידו מהו שלח להו אין אחר קנין כלום, ע' בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' צ"ח

דף קנ"ג ע"א אמרי נהרדעי הלכתא כוותיה דרב כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' שט"ז

שם ההוא מתנתא דהוה כתוב בה כד הוה קציר ורמי בערסיה ולא כתב בה ומגו מרעיה אפטר לבית עולמיה כו', ע' קצוה"ח סי' קי"ב סק"ו

ע"ב השתא ומה ספינה שרובן לאבד נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח זצ"ל סי' ז' וע"ע בת' הריב"ש סי' ר"ז

שם ר' נתן אומר אם בריא הוא עליו להביא ראיה שהיה שכ"מ כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ז וע"ע בת' מהרי"ק סי' קכ"ט

רשב"ם ד"ה חולים שרוב חולים לחיים כדתנן המביא גם ממדה"י והניחו זקן או חולה נותנין לה בחזקת שהוא קיים כו', ע' בס' שערי ציון סי' יוד אות י"ג ושם סי' י"ד אות י"ב

רשב"ם ד"ה אלא שלא עברו. ורבא חולק על ר' אלעזר כו', ע' בחידושי באר מים חיים

דף קנ"ד ע"א ובאו ושאלו את ר"ע מהו לבודקו אמר להם אי אתם רשאים לנוולו ועוד סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ג סי' ה' ובש"ש שמעתא ה' פט"ז.