אור הישר (נזיקין ב) נב

א"א לאמר כלל וכלל דטעות כזה נזדמן להרשב"ם, לפי דבסמוך לעיל במשנה הקודמת כ' הרשב"ם וז"ל מפרנסין לבוש וכסות ניזונין מזונות ממש ע"ש, רק כוונתו היתה בזה לחדש דאע"ג דבמשנתינו דהכא קתני יזונו, מ"מ היתה בהבנת המשנה גם פרנסת נישואין כשתבא להנשא. ואם כוונת התוס' היתה לחלוק על הרשב"ם מצד הדין שבא לחדש, היה להם להורות דכוונת המשנה דהכא היא דוקא מזונות ממש, ולא לכפול דתרי מילי נינהו וצ"ע כעת

, דף ק"מ ע"א יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו, ע' בתשובות הר"ן סי' מ"ד

ע"ב במשנה האומר אם תלד אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר יטול מנה נקבה מאתים ילדה נקבה נוטלת מאתים, ע' בת' הרא"ש כלל י"ג סי' כ'

שם ורבא אמר דוחין אותו ויש לו וסיפא אתאן לרשב"ג דתניא ילדה טומטום ואנדרוגינוס רשב"ג אומר אין קדושה חלה עליהן, ע' תוס' יבמות פ"ג ע"ב ד"ה לא לכל ובכ"מ פ"ג ה"י מאיסורי מזבח ובלח"מ ס"פ ט"ו ממעה"ק

דף קמ"א ע"א תוד"ה בת היה לו ובכל שמה. וא"ת למה לא השיאה ליצחק למ"ד בפ"ד מיתות דבן נח מותר באחותו כו', ע' פרשת דרכים דרוש א' ובת' מקום שמואל שער התירוצים בסוגיין

ע"ב והא זכר ונקבה לא אמר דאמר נמי אם זכר ונקבה נמי יטול מנה, ע' בת' הרא"ש סוף כלל פ"א

שם משנתנו איני יודע מי שנאה כו' ולימא ליה במבשרני כו', ע' בת' ריב"ש סי' תפ"א

תוד"ה איתיביה. א"נ ר"נ איירי בעובר שאינו בנו כו', ע' מהרש"א ובמש"כ על דבריו בחידושים שבסוף ס' הפלאה

דף קמ"ב ע"א ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה קנה א"ר ששת אמינא לה דתניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו כו', ע' תוס' יבמות ס"ז ריש ע"ב ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ר"ז

שם ואס"ד עובר לא קני למה להו אחזוקי בשנייה הא אחזיקו להו חדא זימנא אמר אביי ירושה הבאה מאליה שאני, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ק"ס

ע"ב בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים מ"ט יכיר אמר רחמנא והא ליתא דיכיר, ע' בת' דבר אברהם סי' כ"ז

שם המזכה לעובר לא קנה ואם תאמר משנתנו הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו, ע' בת' הרא"ש כלל פ"ב סי' ד' ובת' מהרי"ק סי' צ"א

דף קמ"ג ע"א דאיתמר קני כחמור לא קנה את וחמור ר"נ אמר קנה מחצה ורב המנונא אמר לא אמר כלום ורב ששת אמר קנה הכל, ע' בס' גרש ירחים ע"מ גיטין דף ל"ב ע"ב ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' נ"ח וע"ע בת' הרמ"א סי' מ"ח

שם דתניא רבי אומר והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו א"ל אביי בשלמא התם אהרן בר חלוקה הוא כו', ע' גבורת ארי ליומא י"ז ע"ב

שם הכי השתא התם מעיקרא כי הוו כתבי אאבולא הוו כתבי ואיסטרוגי הוו מסייע בהדייהו וידע מלכא כו', ע' יש"ש פ' הגוזל בתרא סי' מ"ה ובת' חיים שאל ח"א סי' י"ח וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' קל"א קל"ד

רשב"ם ד"ה לא קנה ולא כלום. דכיון דבקנין אחד שיתף שניהם לא נגמרה בדעתו להקנות לזה בלא זה כלום כו', ע' נובי"ק חח"מ סי' כ"ו

ע"ב והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה ענין ומחצה, לעיל קי"ד ע"ב ובכ"מ האריכו התוס' בזה וע"ע בת' מהרי"ק סי' קס"ט

שם אלא אמר רבא ובני פלוא אליאב רב יוסף אמר ובני איתן עזריה. במנחת שי פ' ויגש תמה מה הוסיף ר"י להביא קרא דד"ה על אורייתא דמשה, ועמש"כ בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' לך סי' ח' אות יוד

שם קרו אינשי לבר ברא ברא או לא כו' תניא כוותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מבנים מותר בבני בנים, הנה ברייתא זו מתאמת דוקא לשאלתם אי קרו אינשי כו' דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם, והיינו דמסיק הרשב"ם עלה אבל לענין פריה ורביה חשיבי כבנים ע"ש, פי' דזהו ענין ללשון תורה, וע' ברשב"ם לעיל קט"ז ע"ב ד"ה אבי האב ובדקי"ט ע"א ד"ה דלא הוו ובתוס' שם ק"ט ע"א וקט"ו ע"א, ואשכחן נמי דבלשון תורה נקראו בני בנים בנים דאמרינן ביומא ס"ו ע"ב האומר לאבי ולאמו לא ראיתיו אביו אבי אמו מישראל ע"ש. הרי דקרי אביו לבן בתו, הארכתי בזה וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' קל"ו ובת' הרא"ש כלל פ"ב סי' ג' ובת' הריב"ש סי' ר"ז

שם ל"ש אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו נכסים מחמת עצמן השביחו לעצמן, ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' רט"ו

רשב"ם ד"ה ואם אמרה. והוא דלא שקלה מזוני דאי שקלה מזוני לא דתנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן, ע' בת' מהר"ח אור זרוע סי' צ'

תוד"ה ת"ש. וי"ל דאיצטריך שאם מצא דייתקי או מתנה שלא יהיה בה כלום, ע' בת' פמ"א ח"א סי' ל"ז

תוד"ה ל"ש, פי' בקונטרס שלא טרחו ולא הוציאו משלהם כלום אלא מנכסי אביהם כו'. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רמ"ט

דף קמ"ד ע"א רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גרסיה וטרח לאחריני, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ד.