אור הישר (נזיקין ב) נ

רשב"ם ד"ה נקל באשת איש. ואל תתירנה מספק כיון דאמרי אינשי דאיכא עדים במדה"י שזקוקה ליבם, ע' בת' שיבת ציון סי' מ"ו

תוד"ה חזיא. דמותרת לכל העולם ואפילו לכהן גדול מטעם זיקת יבמין, ע' קצוה"ח סי' קמ"ו ס"ק י"א ובאבני מלואים סי' ז' סק"ב

תוד"ה הא אמרי. וה"פ הא יצא קול הכא שאומרים דאיכא עדים במדינת הים כו', ע' בת' בית דוד סי' ט"ו ובגרש ירחים ע"מ גיטין דף ל"ב ע"א

ע"ב במשנה מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו הרי זו אינה כלום כו', ע' ת' הרא"ש כלל ס"ו סי' ג' ובת' ושב הכהן סי' כ"ג וע"ע בת' הריב"ש סי' קס"א

שם הוא מותיב לה והוא מפרק לה במיפה את כחו כו', ע' בת' הרמ"א סי' מ"ח

דף קל"ו ע"א וכי כתב מהיום ולאחר מיתה מאי הוי והא תנן מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט כו', ויל"ד הא אמרינן בקידושין ד"ג ע"ב ובש"מ ממונא מאיסורא לא ילפינן א"כ גם הכא נימא דאיסורא דגט חמירא, וראיתי מש"כ הגאון ד' יצחק אלחנן ז"ל להגאון ר' יצחק אייזיק ז"ל אבד"ק שאוויל מובא בת' עטרת יצחק סי' ג' דבזה לא מחלקינן בין ממון לאיסור ע"ש. אכן לא כתב שם שום טעם מדוע היה באמת ענין זה יוצא מן הכלל, וע' כ"מ ולח"מ ה' גירושין רפ"ח ובס' לחם סתרים על מס' ע"ז דף ל"ז ע"א וצ"ע

שם א"ל רב הונא לר"ג בעי מיניה הלכה כר' יוסי או אין הלכה כר' יוסי כו', ולכאורה מאי קמבע"ל הלא בר פלוגתא דר' יוסי במשנתנו הוא ר' יהודא ובעירובין מ"ו ע"ב אמרינן ר' יהודא ור' יוסי הלכה כר' יוסי, ובע"כ משום דמסקינן שם מ"ז ע"ב דהני כללי לאו דברי הכל נינהו דהא רב לית ליה הני כללי ע"ש, ועפ"ז מובן דרב לשיטתיה דצריך הכא לפסוק הלכה כר' יוסי, אולם לפי המבואר הכא הו"מ נמי למימר דר"ה ור"נ נמי לית להו האי כללא דר' יוחנן שם, וע' מה שהאריך בזה בבאר שבע להוריות ד"ב ע"א

שם זמנו של שטר מוכיח עליו, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ס"ז

שם אקנייה וקנינא מיניה לא צריך כו', ע' נובי"ת חח"מ סי' מ"ז ובת' הגרע"א סי' קמ"א

רשב"ם ד"ה ואינה מתייבמת. ומשני התם גבי גט לא שייכא בה שתי מתנות כו' אבל הכא איכא לאוקמיה תרווייהו שפיר כו', ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' מ"ו ובת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' י"ד

רשב"ם ד"ה מוכיח עליו, ואע"ג דאמר בפ' המגרש אתקין רב בגיטין מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי כו', ע' בת' הרא"ש כלל ע"ב סי' ד'

ע"ב ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח קנין פירות כקנין הגוף דמי ור"ל אמר קנה לוקח ק"פ לאו כקה"ג דמי. ע' ספר המקח לרב האי גאון שער ד' ובאבני מלואים סי' צ' ס"ק י"ג

שם נכסי לך ואחריך יירש פלוני ואחריו יירש פלוני כו', ע' בתוס' לעיל קכ"ה ריש ע"ב

רשב"ם ד"ה לא קנה לוקח. אבל גבי מכירה הרי סילק נפשיה משעת מכירה כו', ע' בחידושי באר מים חיים

תוד"ה לא קנה וכשמת זקינו קנאם הבן בקבר ממילא ואח"כ ירשם בן הבן כו', ע' מה שהאריך בזה בת' מהר"ם אלשיך סי' י"ח

דף קל"ז ע"א ומודה שאם נתנן במתנת שכ"מ לא עשה כלום מ"ט אמר אביי מתנת שכ"מ לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך. ע' בחידושי הר"ן ובת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' יוד ובת' מהר"ח או"ז סו' רל"א ובת' הריב"ש סי' שמ"ו ובס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"א

שם מתנת שכמ"ר מאימתי קנה אביי אמר עם גמר מיתה כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' פנחס סי' קל"ח אות ה'

שם א"ר יוסף א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואפילו עשאן תכריכין למת, ע' קצוה"ח סי' קי"ז סק"ב

רשב"ם ד"ה ומודה ר"ש. אם נתנו אותו ראשון במתנת שכ"מ כגון דאמר מהיום ולאחר מיתה לא אמר כלום א"נ כשהיה שכ"מ נתנה דשתי מתנות הללו שוות כו', ע' שעה"מ פ"ט ה"י מה' זכייה ומתנה ובקצוה"ח סי' רמ"ח סק"ט

רשב"ם ד"ה לא ס"ד. דהא ודאי סתם שכ"מ הנותן לאחרים ממון שלו אין בדעתו להוציא מרשותו עד לאחר גמר מיתתו דאשכחן נמי כה"ג גבי אשתו כו', ע' מחנה אפרים ה' זכיה סי' ט"ז

רשב"ם ד"ה עד כאן ל"פ. הלכך גבי אתרוג נמי יציאת ידי חובתו ליטלו היינו פירותיו, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ח סי' ב'

ע"ב שור זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי הקדישו והחזירו ה"ז מוקדש ומוחזר א"ל רבא לר"נ מאי אהדריה א"ל ומאי חסריה כו', ע' מה שהאריך בזה בס' אילנא דחייא ה' חמץ סי' א' וע"ע בנה"מ סי' רמ"א סק"ה ובת' המאיר לעולם ח"א סי' י"ח ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק נ"ג ובנתיבות סי' רמ"א סק"ה

רשב"ם ד"ה ואם לאו לא יצא דכתיב ולקחתם לכם משלכם שיהא כולו שלו ולא שמקצתו שלו כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' י"ט מש"כ בזה לענין ס"ת

רשב"ם ד"ה ואם לאו. ואע"ג דלגבי גיטין קיי"ל כר"מ דבעי תנאי כפול כו' דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן מיהא לגבי דיני ממונות לא בעינן תנאי כפול כו' ע"כ, ע' תוס' קידושין ד"ו ע"ב ושם מ"ט ע"ב ובמש"כ שם עה"ג ובס' המאיר לעולם ח"ב סי' ט'.