אור הישר (נזיקין ב) לח

בפלוגתא זו המפוזרות בש"ס אם תיבת עד הוא בכלל או לא, ורב הונא גופיה דהכא קאמר בנדה נ"ח ע"ב דאיכא דוכתא דאמרינן ועד בכלל ואיכא דוכתא דאמרינן ולא עד בכלל, לכן הנני לבאר בס"ד דלאו בחדא מחתא מחתינהו רק נחלקים לארבעה סוגים נפרדים

א. לשטרות ונדרים שהוא בלשון ב"א, הסכמת רוב הפוסקים דעד ולא עד בכלל, וע' חו"מ סי' מ"ג סכ"ז ובש"ך שם ס"ק מ"ה ובתומים סקכ"ז

ב. היכא דקאי על דברי אמורא כמו בחולין מ"ו ע"א דעיקר תיבת עד קאמר שמואל לענין פסיקת חוט השדרה, ואמוראי שלאחריו בעו לדעת אי האי עד דקאמר היה בכוונתו בכלל או לא

ג. היכא דאמוראים פליגי בדברי התנאים או בלשון המשנה כהא דבסוגיין. ורב יהודא דהכא ס"ל כרב אסי בעירובין פ"ב ע"ב דעד ועד בכלל, ורב הונא ס"ל הכא כר"נ בחולין נ"ד ע"ב דולא עד בכלל

ד. היכא דתנאי פליגי בתיבת עד דכתיב בקרא, כמו בערכין י"ח ע"א נזיר ד"ו ע"ב ר"ה ד"ל ע"ב סוכה מ"א ע"ב מנחות ס"ח ע"ב, וע"ע בריקאנטי ה' ק"ש סי' ה' ובמעשה בצלאל שם ובגבורות ארי לתענית ד"י ע"א

ע"ב האחין שחלקו כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולן מ"ט אר"א כתחילת א"י מה תחילה בגורל כו', ע' בת' דבר אברהם סי' יוד

שם בההוא הנאה דקא צייתי להדדי גמר ומקני להדדי, ע' בת' מהרי"ק סי' קפ"א

שם שני אחין שחלקו ובא להן אח ממדה"י רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אומר מקמצין כו', ע' שאילתות ס"פ מסעי ובהעמק שאלה שם

שם למימרא דקם דינא והא רב ושמואל דאמרי תרווייהו כור בשלשים אני מוכר לך יכול לחזור בו אפילו בסאה האחרונה כו', ע"ל פ"ו ע"ב רשב"ם ד"ה כור בל' ובמחנה אפרים ריש ה' מכירה

דף ק"ז ע"א איתמר אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של אחד מהן דב אמר בטלה מחלוקת כו'. דוקא כשטרפה ב"ח אבל שטפה נהר או אם חלקו כספים ומיגנבו מחד מינייהו פשיטא דלא שקיל איהו בהדי אידך כדכ' בת' מהר"ח או"ז סי' רל"ז וע"ע בקצוה"ח סי' ע"ז סק"ז ובנה"מ שם. שם רב אמר בטלה מחלוקת קא סבר האחין שחלקו יורשין הן. ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"א

תוד"ה ובא ב"ח. וי"ל דהכא מיירי כגון דעשהו אפותיקו כו', ע' תומים סי' קל"ב סק"ב

תוד"ה רב אמר. ולהכי נמי מפרש טעמא דרב דיורשין הוו דאי כלקוחות באחריות הוו אמאי בטלה מחלוקת הא מצי לסלוקי בזוזי כו', ע' גיטין מ"ח ע"א תוד"ה אי לאו ובס' סוכת שלום לב"ק ד"ח ע"א

ע"ב במשנה האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך משמנין ביניהן כו', ע' בת' הריב"ש סי' שמ"ה ובמש"כ בחידושי לב"מ פ"ז ע"א

רשב"ם ד"ה לוקח נוטל כחוש יד לוקח על התחתונה כו', עמש"כ בעל המאור בס' הצבא הנדפס סוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג

דף ק"ח ע"א במשנה והאיש את אשתו. הנה דעת הרמב"ם פ"א ה"ח מה' נחלות דירושת הבעל הוא מדברי סופרים וע"ש במפרשים ובמה שהאריך שם באור שמח וע"ע בת' הריב"ש סי' ס"ד

תוד"ה ואחין מן האב הקשה ר"י אמאי לא קתני אחי האב נוחלין ומנחילין שהן כתובין נמי בפרשה כו', וראיתי בנתיבות ירושלים לירושלמי ריש פרקין שתירץ דהתנא תנא שלש בכל בבא ולפיכך לא חש למיתני יותר ע"ש, ולי נראה דמשום תירוצו הוסיפו התוס' לכתוב בקושיתם תיבות אלו, שהן כתובין נמי בפרשה, וכוונתם דלפ"ז לא הו"ל לתנא לדקדק אחרי מספר שלש ולדקדק יותר למיתני כל הכתובים בפרשה

ע"ב דתניא שארו זה האב יכול יהא קודם לבן ת"ל הקרוב קרוב קודם. ע' בתשובות הרמב"ם הנדפס בשנת תרצ"ד סי' שכ"ג

תוד"ה יכול השני. וא"ת אחי אביו דכתב רחמנא ל"ל תיפ"ל מאין לו עיין עליו דדרשינן מינה לקמן דנחלה משמשת ובאה. ע' בת' הגרע"א סי' קל"ב

דף ק"ט ע"א והא קראי לאו הכי כתיבי דכתיב ואם אין אחין לאביו וגו' קראי שלא כסדרן כתיבי כו', ע' מה שהאריך בזה בהתוה"מ פ' פנחס סי' כ"א

שם את זו דרש רבי ישמעאל ב"ר יוסי איש כי ימות ובן אין לו וגו'. במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין כו', ע' בס' זרע אברהם על הספרי בפ' פנחס פיסקא קל"ד

שם ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחים, ע' בת' מהרי"ל דיסקין ח"ב סי' י"ג

ע"ב משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם כו', ע' משך חכמה לפ' פנחס בפסוק לכן אמור

שם הא גופה קשיא אמרת והוא לוי אלמא מלוי אתי ממשפחת יהודא אלמא מיהודא אתי כו', ע' בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' כ'.