אור הישר (נזיקין ב) לד

דגזל רבים אי אפשר בתשובה, והיינו דמסיק בשאילתות ר"פ ויגש ומאן דעביד הכי לא הוה ליה מחילה לעולם

שם א"ל ר' יוסי בר"ח לפוגא שמעיה פוק אצר לי פירי שלש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית, ע' תשב"ץ ח"ג סי' ר"ב ובת' אבקת רוכל סי' כ"ג

דף צ"א ע"א עשר שנים נחבש אברהם אבינו שלש בכותי ושבע בקרדו כו', ע' מהרש"א מה שהביא בשם הפייטן בסילוק של ר"ה של יום ב' ע"ש, ומקורו של הפייטן הוא מפרקי דר"א פכ"ו וע"ש בביאור הרד"ל, וע"ע תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ה

שם אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אוה"ע בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברינטא, ע' בס' בית דוד ח"ב דרוש ט'

רשב"ם ד"ה כדרבה בר ר"ה. אשמעינן שאם נשא אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו כו', ע' מהרש"א ובתבואת שור קונטרס בכור שור

תוד"ה חד אמר. וא"ת מאי איריא ביצים אפילו שאר דברים נמי כדאמרינן המשתכר אל ישתכר יותר משתות, עמש"כ בזה בקונטרס שער התירוצים

ע"ב אר"פ כל מילי עתיקא מעליא לבר מתמרי ושיכרא והרסנא. צ"ל דהרסנא הוא מין מיוחד בין דגים קטנים, או דכוורא הוא דג מיוחד ששמו כוורא כדהביאו התוס' במו"ק ספ"ק בשם היש מפרשים, דאי כדבעו התוס' שם למימר דכוורא קאי על כלל הדגים וממילא גם הרסנא בהאי כללא, א"כ תקשי דהתם קאמר כוורא סמוך למיסרחיה מעלי והכא קאמר דהרסנא עתיקי לא מעלי

דף צ"ב ע"א וליחזי אי גברא דזבין לנכסתא אי לרדיא לרדיא, ע' בת' הרא"ש כלל פ"ח סי' ג'

שם בגברא דזבין להכי ולהכי, ע' אבני מלואים סי' מ"ה סק"ז

תוד"ה וליחזי. היינו התם דוקא דרובא קרו לצמד צמד דרובא וחזקה מסייעת למוכר כו', ע' רשב"ם ד"ה וליחזי אי דמי רדיא ובתרומת הדשן סי' שכ"ג ובקצוה"ח סי' שי"ב סק"ד

ע"ב רב אמר ה"ז מקח טעות בתר רובא אזלינן ורובא לרדיא זבני ושמואל אמר לך כו', ע' תוס' כתובות ט"ז סוף ע"א ובמש"כ עה"ג שם וברמב"ן לשבת ד"ט ע"א ובאבני מלואים סי' מ"ה סק"ב

שם כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא, ע' בת' מהרשד"ם חח"מ ס"ס כ"ט ובהפלאה ספ"ק דכתובות ובס' חזקה רבה חא"ח הלכה ב' ובש"ש שמעתא ד' פ"ט

רשב"ם ד"ה באיסורא. כגון תשע חנויות כו', הנה הרשב"ם תפס הענין הראשון שהזכירו חז"ל בחולין י"א ע"א בהא דאזלינן בת"ר, וה"ה לכל הנך רובא אף דליתא קמן דקחשיב שם, ובמאי דמסיק דבממונא לא אזלינן בת"ר אלא אחר המוחזק, זה ביאר שמואל גופיה בב"ק ר"פ הפרה אבל בממונא לא אזלינן בת"ר אלא הממע"ה, וע"ש כ"ז ריש ע"ב רש"י ד"ה אין הולכין ובתוד"ה קמ"ל ובמש"כ בחידושי שם

תוד"ה אי. ומרגלא בפומיה דר"ת דג' דינים יש בב"ח אי אית ליה זוזי כו', ע' תוס' ב"ק ד"ט ע"א ד"ה ר"ה ושם מ"ו ע"ב ד"ה ה"ג ובכתובות פ"ז ע"א ד"ה לב"ח ובר"ן בחידושיו לב"מ קי"ח ע"א

דף צ"ג ע"א רישא מ"ט לאו משום דרובא הכי איתנהו. ע' נתיבות סי' רל"ב ס"ק י"ב ובשער משפט שם סק"ד

שם לא כולהו הכי איתנהו. מהכא משמע דאי לאו כולהו הכי איתנהו הוי מקח טעות ואע"ג דלא אתני לוקח כדכ' ביש"ש לחולין פ"ג סי' ס"א וע"ע בס' עולת שמואל ח"א בחידושיו לכתובות

שם לימא הלך אחר רוב פרות ורוב פרות מתעברות ויולדות כו', ע' בת' עדות ביהוסף חי"ד סי' ד' ענף י"א

שם ר' אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו, ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' רפ"ז ובת' מהרשד"ם חח"מ סי' מ"ה ובת' מהרי"ק סי' קכ"ט וע"ע בת' הרא"ש כלל פ"ו סי' א'

שם ושמואל אמר לך אנא דאמרי אפילו לר' אחא ע"כ ל"ק ר"א התם אלא דאזלינן בתר חזקה דהוא גופיה מוחזק אבל בתר רובא לא אזלינן, ע' מראה הפנים לירושלמי ב"ק ר"פ הפרה

תוד"ה ר' אחא. הא דנקט גמל ולא נקט שור דאיירי ביה ת"ק רבותא אשמעינן דאפילו גמל שצנוע בתשמישו תלינן ביה כיון שבועט בשעה שאוחר. ע' ש"ק לירושלמי כתובות רפ"ב

ע"ב מר אזיל בתר רובא דאינשי ומר אזיל בתר רובא דזריעא ע' אבני מלואים סי' מ"ה סק"ז ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ה

שם ת"ר מהו נותן לו דמי זרע ולא הוצאה וי"א אף הוצאה מאן י"א א"ר חסדא רשב"ג היא כו', ע' מה שהאריך בזה הרמב"ן בדיני דגרמי וע"ע ברמב"ם ראב"ד ומפרשים ספ"ו מה' זכיה ובביאור הגר"א לאה"ע סי' נ' סק"ט ובת' הגרע"א סי' קל"ד

שם כל תנא בתרא לטפויי מילתא קא אתי, ע' גבורת ארי ליומא ד"פ ע"א במלואים

שם בורר צרור מגרנו של חבירו נותן לו דמי חטין. ע' מראה הפנים לירושלמי כלאים פ"ב ה"א

דף צ"ד ע"א אמר רב הונא אם בא לנפות מנפה את כולן כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תל"ח

שם כל סאה שיש בו רובע ממין אחד ימעט כו', מהכא משמע דפחות מכאן א"צ למעט וע' בת' הרשב"א סי' רנ"ט.