אור הישר (נזיקין ב) ל

במנחות שם בההיא שעתא ודאי לא, פי' בודאי לא רמינן ליה משום לועג לרש חרף עושהו ע"ש, א"כ הרי מוכח מהתם להיפוך לפי גרסא זו דאין מטילין ציצית בתכריכין, ועפ"ז סרו כל קושיות התוס' הכא ובכ"מ

בא"ד ולכך צריך שיהא לו ציצית דעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהם ואם יסירו לו הציצית במותו נמצא שלעתיד יעמוד בלא ציצית כו', ע' משך חכמה ס"פ ויחי

תוד"ה ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי. ותימא דאמאי אין הקב"ה מיפר בעצמו, ע' מה שתירץ בשער התירוצים

ע"ב כי אתא ר"ד אר"י מאי דכתיב כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו ז' ימים וד' נהרות שמקיפין את ארץ ישראל כו', מכאן תשובה למש"כ הגאון מלבי"ם ז"ל בביאורו לתהלים כ"ד וז"ל לה' הארץ ומלואה הוא כלל כדור הארץ כו' ע"ש, דהא בסוגיין מבואר בהדיא דהאי מזמור לדוד מוסב על ארץ ישראל דוקא, דאילו המקיפים את כל העולם הם אוקיינוס וימים אחרים דלא חשיבין כאן וכן הנהרות הם המבוארים בקרא פישון גיחון חידקל פרת, ואילו הכא דחשיב ימים אלו ונהרות אלו בע"כ דדוקא על מקיפי ארץ ישראל קאי, והאי קרא גלי על הפסוק המוקדם דלה' הארץ ומלואה. וכן פירש"י בתהלים שם וע' מג"א סי' רכ"ח סק"ג ובמש"כ בחידושי לבכורות נ"ה ע"א

תוד"ה ארבע. וי"ל נהרות נובעין הן ולפי שמי ביצים מתערבין בהן פסולים למי חטאת כו', ע' סנהדרין ד"ה ע"ב תוד"ה פסולין ובתוי"ט פרה פ"ח מ"י ובת' עין יצחק חי"ד סי' כ'

דף ע"ה ע"א עשן בחופה למה א"ר חנינא שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעוה"ז מתמלאות עיניו עשן לעוה"ב, מהכא משמע דהאי עשן לעוה"ב הוא לעונש, אולם בירושלמי שקלים פ"ה סוף ה"א מוכח מהא דתינוק מבית אבטינס ששחק על מה שראה מעלה עשן כנגדו, שמן המעלה עשן יהיה מתוקן כבוד לצדיקים לעתיד ם לבא וע"ש בקרבן עדה

רשב"ם ד"ה ענן יומם אחד ועשן ב' ונוגה ג' אש ד' להבה ה' כי על כל כבוד ו' חופה ז' ולי נראה כו' ע"כ, אין כן החשבון ברש"י ישעיה ד' ה'

ע"ב ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן צדיקים ומשיח וירושלים כו', ע' משך חכמה פ' שמות בפסוק אלהי אברהם יצחק ויעקב

שם איתמר ספינה רב אמר כיון שמשך כל שהוא קנה ושמואל אמר לא קנה עד שימשוך את כולה כו' ע' אור שמח פ"ד ה"ד מה' מכירה ובת' דבר אברהם סי' כ"א

דף ע"ו ע"א דתניא אותיות נקנית במסירה דברי רבי כו', ע' מה שהאריך בזה בס' סוכת שלום לב"ק ד"ח ע"א

תוד"ה ספינה. וקשה לר"ת וכי משיכה ומסירה מצוות הן שאין לעשותן אלא מן המובחר ואור"י דאין זו קשיא דכה"ג אמר לקמן כו'. ע' מה שהאריך בדברי התוס' בחידושי פנים מאירות לקידושין כ"ה ע"ב

, ע"ב והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם משיכה קונה בסימטא ובחצר שהיא של שניהם, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ד

שם והגבהה קונה בכל מקום, ע' בחידושי הרמ"ה בסוגיין ובת' דבר אברהם סי' כ"א ענף ד'

שם האי מאן דמזבין ליה שטרא לחבריה צריך למכתב ליה קני הוא וכל שיעבודא דביה כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' ש"ט

רשב"ם ד"ה ואמר לי. ואי משום אונאה יתר משתות ליהוי ביטול מקח כו' ע"כ, ולפ"ז צ"ל ע"כ דהא דתנן בב"מ נ"ו ע"א דאין אונאה לשטרות הוא דוקא אם כתב ליה בשטר מכירה קני הוא וכל שיעבודיה דביה

תוד"ה ואי ברה"ר. תימה לרשב"א ואי בסימטא נמי ממאן אגרה וי"ל דאפשר לאוקמה ברשות של שניהם ע"כ, הנה התוס' והרשב"ם לקמן פ"ד סוף ע"ב חולקים ע"ד התוס' דהכא בתרתי, היינו כמו בקושיתם כן בתירוצם, דשם כתבו דבסימטא מצי אגר, וכן דיש לסימטא בזה דין חצר השותפין

תוד"ה קני לך. והאי דאיצטריך בפ' הזהב למעט שטרות מאונאה כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ד'

בא"ד והא דלא תקנו רבנן שיכול להקדישן כמו שתקנו שיכול להקנותן כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס קמ"ה ובקצוה"ח סי' ס"ו סק"ב

בא"ד ומיהו אור"ת כו' ולעולם מכירת שטר איכא למימר דהוי מדאורייתא כו', ע' מה שהאריכו בזה הש"ך והתומים ר"ס ס"ו וע' בקצוה"ח שם ס"ק כ"ו ובנתיבות שם ס"ק כ"ג

דף ע"ז ע"א שני שטרות הם זכו בשדה לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה ע"מ שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בשדה, ע' אבני מלואים סי' ל"ח ס"ק י"ט

תוד"ה אמר אמימר. כתב רב יהודאי גאון דאין אותיות נקנות בחליפין כו' ע"כ, וכן ראיתי בספר המקח לרב האי גאון שער וע' ש"ך חו"מ סי' ס"ו סק"י

תוד"ה חוזר בשטר. וא"ת כיון שאין מזיק לו כלום בין במתנה בין במכר נכתוב לו ממ"נ כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קט"ז.