אור הישר (נזיקין ב) כג

תוד"ה קבל מן האשה יחזיר לאשה. ואפילו אומר הבעל שהממון שלו אין לו כח להוציא מידה כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' רי"ז ובתומים סי' ס"ב סק"א

בא"ד דלוה מן האשה דלעיל במעות טמונות איירי מדקאמר לגלויי זוזי הוא דבעי כו', ע' מג"מ וכ"מ ספ"ב מה' מלוה ובס' באר מים חיים בסוגיין

דף נ"ב ע"א איתמר אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו ע' תמים דעים להראב"ד סי' נ"ז

שם אמר שמואל מודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה מתקיף לה ר"פ כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תקכ"ג

שם כלום טענינן ליתמי מידי דלא טען להו אבוהון כו', ע' כתובות פ"ה ע"ב תוד"ה חדא ובתשובת הרמב"ן הנדפסת סוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ו

רשב"ם ד"ה אבא רב כך היה שמו כו', ע' תוס' יבמות נ"ז ע"ב ד"ה אמר שמואל ובחולין ל"ח ע"א ד"ה איצטריך ובמש"כ בחידושי שם קל"ז ע"ב

תוד"ה ומודה. אבל מ"מ אין לפרש כן דהא תנן הבא מחמת ירושה אין צריך טענה הא חזקה בעי כו', ע' שעה"מ פי"ד מה' טוען

ע"ב דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן קשיא, ע' בת' שיבת ציון סי' ק"ב וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' של"ו

שם א"ר חסדא ל"ש אלא דאין חלוקין בעיסתן אבל חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קימץ, ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' קס"ד

שם וכן האשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמה ואמרה שלי הן שנפלו לי מבית אבי אבא כו' עליה להביא ראיה, ע' בת' מהרשד"ם חאה"ע סי' ל"ב

שם מאי וכן מהו דתימא אשה כיון דשכיחא לה מילתא דאמרי קא טרחא קמי יתמי לא גזלה מיתמי קמ"ל, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קס"ב

שם נעל גדר פרץ כל שהוא בפניו ה"ז חזקה כו' הנה זהו דוקא בבית אבל בשדה העומד לחרישה מהני רפיקא דהוא מידי דמהני לארעא כדכ' בת' מהר"ם ב"ב סי' כ"ט

רשב"ם ד"ה ופסק ר"ח. כל היכא דאמר בגמרא תיובתא דפלוני תיובתא כו', ע"ל ד"ד ע"א תוד"ה והא מבחוץ ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בנובי"ת חי"ד סי' קס"ג

רשב"ם ד"ה בב"ב ירושלמית אין לאיש חזקה בנכסי ה אשתו בחיי אשתו אבל לאחר מיתת אשתו יש לו חזקה כו' ואיכא לדמויי להך דתניא לעיל בן שחלק ואשה שנתגרשה כו' ע"כ, ויל"ד אמאי מדלג אהא דתניא אומן אין לו חזקה ירד מאומנתו יש לו חזקה דהיא רישא דברייתא דבן שחלק כו' לעיל מ"ז ע"א, ולעיל ע"א היא רק סיפא דברייתא דהתם ע"ש וצ"ע

תוד"ה דברים בסה"ד, דלא מהימן במיגו הוי מיגו להוציא אע"פ שנוטל דמים שהוציא, ע' תומים קונטרס כללי מיגו סק"ד

תוד"ה נעל. ודוקא גבי בדיקת חמץ הוא דתלי במסירת מפתח דמי שמפתח בידו עליו לבדוק לפי שבידו ליכנוס ולבדוק כו', ע' בתמים דעים להראב"ד סי' ל"ד ובמש"כ בחידושי לב"ק נ"ב ע"א וע"ע בחידושי באר מים חיים בסוגיין

בא"ד ואפילו דאסור לקנות בשבת בשכמ"ר התירו שלא תטרוף דעתו עליו כו', ע' בתוס' לקמן קנ"ו ע"ב תוד"ה קונין ובמש"כ עה"ג שם ובמש"כ בחידושי שם, ובנוגע לקנין בשבת ע"ע בת' הגרע"א סי' קנ"ט ובשאג"א סי' צ"ב צ"ג

דף נ"ג ע"א שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני, ע"ל ד"ג ע"א תוד"ה רב אשי

שם אילימא נתן צרור וסכר מיא מינה נטל צרור ואפיק מיא מינה האי מבריח ארי מנכסי חבירו הוא. ע' שער משפט סי' קצ"ב סק"א

רשב"ם ד"ח והשתא קעיילי. ואע"ג דגבי שכירות בתים אמרינן בפסחים משמסר לו מפתחות הוי בחזקת שוכר וה"ה לגבי לקנותו כו', ע' בתוס' נ"ב סוף ע"ב ד"ה נעל ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' בהר סי' קט"ו אות ד'

ע"ב הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מ"ט קמא ליבני בעלמא הוא דאפיך, ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' ק"נ

שם א"ר דימי בר יוסף א"ר אלעזר המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאן, הנה ר' אלעזר דהכא לטעמיה בירושלמי ב"ק פ"א ה"ב דמפרש הא דסיוד וכיור גבי היזיקא דבור דמקנה אותו לחיוב תשלומין, כדאמרינן בבבלי שם נ"א סע"א משום דשמירת נזקין כשמירת קנין ע"ש והוא ע"פ שיטתו דהכא דסיוד וכיור קונה בנכסי הגר

רשב"ם ד"ה אף אותה לא קנה דלא נתכוין להחזיק בה ואין חזקה אלא מדעתו כו', ע"ל נ"ד ע"א תוד"ה אדעתא ובת' אגודת אזוב חא"ח סי' ד'

, תוד"ה אותה. מ"מ לא הוי כמכר שנתן לו דמי כולן, ע' ביאור הגר"א לחו"מ סי' קצ"ב סקי"ט ובמקנה לקידושין דכ"ז ע"ב בתוד"ה בד"א

דף נ"ד ע"א רשב"ם ד"ה האי מאן דזכי זכייא. מכבד ומטהר. את השדה מקסמים ועשבים רעים ע"כ, היינו דוקא בקסמין ועשבים