אור הישר (נזיקין ב) ריח

מסכת שמחות

פ"א אין קושרין את לחייו אין פוקקין את נקביו כו', ע' בת' שבות יעקב ח"ג סי' ע"ה

שם ר' יהודא אומר איש טוב היה נאמן אוכל מעמלו כו', בברכות ט"ז ע"ב הוא בשם ר' יוסי, וע"ש בחידושי אגדות ובמה שהארכתי בחידושי שם

שם אף הוא הניח לו להניח תפילין אמרו לו לא לימדתנו רבינו שהעבדים פטורין מן התפילין אמר להו אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה, ע' גיטין ד"מ ע"א ובמש"כ בהקדמת ספרי למס' ברכות

פ"ב אנכי חטאתי אנכי ולא ביתי ולא בני מלמד שהתודה באמונה כו', ע' סנהדרין מ"ד ע"א ובפדר"א פל"ח ובמד"ר מסעי פכ"ג סי' ו' ובילקוט יהושע רמז י"ח

שם מי שנפל לים מי ששטפו נהר מי שאכלתו היה כו' מאימתי מתחילין למנות להם משעה שנתייאשו לבקש, ע' באוצר הגאונים חלק התשובות למס' מו"ק דף כ"ב ע"א מה שהובא בשם רב שרירא ורב האי גאון ז"ל, וע"ע בעקידה שער כ"ח שכ' אהא דכתיב ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו וגו', משום שגזר ואמר כתונת בני זה חיה רעה אכלתהו, ומשנתייאש החל האבלות וע"ע בראב"ן סי' ק"ח

פ"ג מת פחות מחמשים מת בהכרת כו'. במו"ק כ"ח ע"א גריס מת בחמשים שנה כו', ובירושלמי בכורים רפ"ב הגרסא לחמשים שנה וע"ש במפרשים ובתוס' שבת כ"ה ע"א ד"ה כרת ובריש יבמות ד"ה אשת אחיו

פ"ד היה עומד וקובר את מתו עד שהוא עומד בתוך הקבר מקבל מאחרים וקובר פירש ה"ז לא יטמא, ע' תוס' שבועות י"ז ע"א ד"ה נזיר בקבר ובס' האשכול ה' טומאת כהנים ובנחל אשכול שם

שם כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה כהן סופג את הארבעים כו', ע' נזיר נ"ד ע"ב תוד"ה ת"ש ובר"ש אהלות פ"א מ"ב

פ"ה אבל כל שבעת הימים אסור לעשות מלאכה הוא ובניו ובנותיו ועבדיו ושפחותיו ובהמתו, פי' בניו ובנותיו הסמוכין על שלחנו מעשה ידיהם שלו כדמפרש בתורת האדם להרמב"ן ענין האבילות ובשו"ע סי' ש"פ. וע"ש בש"ך סקי"ז ובח"ס חי"ד ס"ס שכ"ד

שם מת אחד מהמנדים אם נתן רשות לחבירים מתירים לו ואם לאו אין מתירין לו, ע' באוצר הגאונים בחלק התשובות למס' מו"ק דף ט"ז מש"כ בשם רב האי גאון ז"ל

פ"ו אלו שמקיפין דרך שמאל אבל ומנודה ומי שיש לו חולה בתוך ביתו ומי שאבד לו אבדה, הנה הכא חשיב ארבעה שמקיפין דרך שמאל ובמשנה מדות פ"ב מ"ב חשיב רק אבל ומנודה וצ"ע

פ"ז שלשים יום לאבל כו', ע' עקידה שער נ"ט

שם שלשים יום לגיהוץ, עמש"כ בשם רב האי גאון ז"ל באוצר הגאונים למס' מו"ק דף כ"ג ע"א בחלק התשובות

שם בד"א בזמן שאינה רוצה להתגייר אבל אם רוצה להתגייר מטבילה ומשחררה ומותר בה מיד רשב"א אומר כו', וכה"ג ביבמות מ"ז ע"ב וע' ירושלמי מכות פ"ב ה"ו ובתוס' סנהדרין כ"א ע"א וקידושין כ"ב ע"א

פ"ח יוצאין לבית הקברות ופוקדין על המתים עד שלשה ימים כו', ע' מה שהאריך בזה בח"ס חי"ד סי' של"ח

שם דורשי חמודות אמרו ונתצתם את מזבחותם מה חטאו עצים ואבנים אלא לפי שבא לאדם תקלה על ידיהם כו', ע' ספרא קדושים פרק י"א ובמד"ר בראשית ס"פ ט"ו ובפ' אמור פכ"ז סי' ג'

, שם והרגת את האשה ואת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה כו', ע' סנהדרין נ"ד ע"א במשנה ובגמרא שם ובמד"ר בלק פ"כ סי' י"ד ובתנחומא שם סי' ט' ובפסיקתא רבתי פיסקא וה' פקד את שרה

שם וכן הוא אומר באבני מזבח לא תניף עליהם ברזל כו', ע' מדות פ"ג מ"ד ובמכילתא ס"פ יתרו

פ"ט ר"ג אומר השואל חלוק מחברו לילך ולבקר בו את אביו הלך ומצאו שמת קורע ומאחהו ומחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו לקחו הימנו סתם אינו רשאי לקרוע והנה הגר"א ז"ל גריס בהך ברייתא רשב"ג, ובודאי דגרסתו לקוחה מתוספתא דב"מ פ"ח ומו"ק דכ"ו דהתם הגרסא רשב"ג

והנה ראיתי בנחל יצחק ס"ס ס"א שכ' דאי דרשינן לישנא יתירה לטפויי מילתא או לא תלי נמי בפלוגתא דתנאי ר"פ הפועלים בהא דר' יוחנן בן מתיא כו' ואוקמינן שם דפ"ו ואם פסק להן מזונות ריבה להן ומעשה נמי כו' ופירש"י דכיון דלא צריך לאתנויי ואתני מזוני יתירה קאמר ומבואר שם במשנה דרשב"ג סבר הכל כמנהג המדינה ופי' הטור בסי' של"א ס"ב דת"ק ס"ל דאהני לישנא יתירה ורשב"ג