אור הישר (נזיקין ב) ריז

לתלות בבשר ודם שנצטווה על השבת הוא אדם הראשון, עפ"מ שדרשו במד"ר בראשית פט"ז סי' ה' עה"פ ויניחהו בגן עדן, ויניחהו נתן לו מצות שבת כמה דאת אמר וינח ביום השביעי ע"ש, דנראה שהי"ל גז"ש זו של ויניחהו עם תיבת וינח, שהוא להורות על ציווי אדה"ר למנוחת השבת, ואף ששאר ב"נ לא נצטוו על השבת ואדרבה עכו"ם ששבת חייב מיתה כדאמרינן בסנהדרין נ"ח ע"ב, אבל אדה"ר איפקד כנ"ל וע"כ שפיר כתיב כי ה' נתן לכם את השבת בה"א הידיעה וצ"ע

פי"ד ברות ובשיר השירים באיכה ובמגילת אסתר צריך לאמר על מקרא מגילה, ע' בת' הרמ"א סי' ל"ה

שם מגילת אסתר כו' ולאחר קריאתה צריך הקורא לאמר האל הרב את ריבנו כו', באוצר הגאונים חלק התשובות למגילה דף כ"א כ' דצריך להתחיל הרב את ריבנו דהא כבר אמר ה' אלקינו

שם ורב אמר צריך לאמר ארור המן וארורים בניו כו', וכה"נ בב"ר פמ"ט, ולפ"ז צריך להבין מדוע לא קבעו בשו"ע סי' תר"צ סט"ז גבי ארור המן וארורה זרת גם ארורים בניו, ונלע"ד עפ"מ דתניא בגיטין נ"ז ע"ב מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק

פט"ו. תני רשב"י הטוב שבכותים בשעת מלחמה הרוג הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו, ע' ע"ז כ"ו ע"ב תוד"ה ולא ובמכילתא פ' בשלח ובמה שהארכתי בחידושי על התורה שם

פט"ז ר' נהוראי אומר מניח אני כל האומניות שבעולם ואני מלמד את בני תורה, והנה בס' כסא רחמים להגאון חיד"א ז"ל דקדק מדוע לא קאמר דרך אזהרה או תוכחה רק מה שיעשה לבנו, ולענ"ד נראה פשוט משום דדבריו סותרים לדברי המשנה באבות כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כו', ולדעת ר' ישמעאל בברכות ל"ה ע"ב הוא ג"כ נגד הכתוב ואספה דגנך, לכן היה כמדבר בעדו איך שהוא נוהג עם בנו. עפ"ד ר"ש בן יוחאי בברכות שם והשומע ישמע לילך בשיטתו גם עם בניו אבל אינו נוגע עכ"פ אל הכתוב והמבואר במשנה אל הכלל, ומכש"כ לפי הגרסא דהכא מניח אני ואני מלמד, ולא כגרסת המשנה והברייתא שילהי קידושין ואיני מלמד את בני אלא תורה וע"ש במהרש"א, דלפמש"כ הכא מתורץ קושיתו דהתם ברווחא

שם מאה וארבעים ושבע מזמורים שכתוב בספר תהלים כנגד שנותיו של יעקב, וכה"ג בירושלמי שבת פט"ז ה"א והנה בנחלת יעקב תמה הלא ק"ן מזמורים הם, וע' מה שתירץ בזה בהגהות הגרי"ב כאן, אמנם תירוצו לא יתכן עכ"פ לפירש"י במגילה שם וצ"ע

שם אבל קדוש של עמידה כיון שצריך לאמר נעריצך ונקדישך אין יכול לאמר פחות מיוד ואין קטן עולה מן המנין, ע' אוצר הגאונים חלק התשובות למגילה דף כ"ג

שם וקדיש עד שיהא בן שלש עשרה, הנה כן הוזכר ענין קדיש במכילתין גם לקמן ר"פ י"ט וע"ש בסוף הפרק ושם פכ"א ה"ו ובהגהות אבני שהם לספר הראב"ן סי' י"ב

פי"ז ברביעי על התינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו דכתיב ויאמר אלקים יהי מאורות מארת כתיב, ע' ירושלמי תענית פ"ד ה"ג וברש"י בראשית א' י"ד ובהקדמה לזוה"ק

פי"ח בתשעה באב ד' פסוקים משל ירמיה המאוס מאסתם דבר ה' כו', ע' תורת אדם להרמב"ן ענין אבילות ישנה

שם בשבת מקדימין לבא ומאחרין לצאת כו', ע' אוצר הגאונים חלק הפירושים למגילה דף כ"ב

פי"ט בחג הסוכות נודע ביהודא ביום השמיני למנצח על השמינית, ע' רש"י ר"ה ד"ד סוף ע"ב ובתוס' סוכה מ"ז ע"א ד"ה שיר

שם ומביא כוס אחד ומברך בורא פרי הגפן ואחריו בא"י אמ"ה אשר בעגלא גדול דור דורשים וכו', כה"ג בתורת האדם להרמב"ן ענין ההתחלה

פ"כ ומברך אשר במאמרו ברא שחקים כו', הנה ברייתא דהכא מובא בסנהדרין מ"ב ע"א בשם רב יהודא. וע' ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב

שם מזכירין אותה בהודייה ושניהם נזכרין בבה"מ, ע' באוצר הגאונים חלק הפירושים למגילה דף ד'

פכ"א והתלמידים מתענין בו שני וחמישי מפני חילול השם ומפני כבוד ההיכל שנשרף, ע' בזה בגרסת הטור וב"י באו"ח סי' תכ"ט וע"ע שם סי' תצ"ב ובמג"א וביאור הגר"א ובתוס' קידושין פ"א סוף ע"א ובתמים דעים להראב"ד סי' קע"ז

שם וצריכין להספיק מים ומזון לאחיהם עניים משום קובלין כו', וכ"ה הגרסא באוצר הגאונים חלק התשובות למגילת ד"ז, אבל אין לזה ביאור, ובנחלת יעקב כ' דבאגודה ליתא תיבת קובלין, ובנוסחת הגר"א ז"ל כ' במקום קרבן ומתנות ע"ש, וסמך יש לגרסתו מאוצר הגאונים שם וע"ש עוד לדף י"ג ע"ב.