אור הישר (נזיקין ב) רטו

מסכת סופרים

פ"א. אין כותבין ספרים לא על עורות בהמה טמאה ולא על עורות חיה טמאה כו', הטעם משום דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך כמבואר בשבת ק"ח ע"א ובירושלמי מגילה פ"א ה"ט

שם אין כותבין לא על דיפתרא ולא ע"ג נייר מחוק לא בשחור ולא בשיחור כו', ע' שאילתות פ' ויקהל סי' ס"ז ובהעמק שאלה שם אות כ"ו

שם שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים כו' כתבו לי תורת משה רבכם כו' וי"ג דבר שינו בה כו', והנה מספר זה מתאים עם גרסת הש"ס במגילה ד"ט וכ"ה בירושלמי שם פ"א ה"ט, אבל בתנחומא פ' שמות סי' כ"ב הגרסא זה אחד מעשרה דברים ששינו רבותינו לתלמי המלך, וע"ע במכילתא פ' בא בפסוק ומושב בני ישראל ובב"ר פ"ח סי' י"א

פ"ב. מניחין בין שם לשם כדי שיהיו ניכרין ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין כו', ע' בתשובות הרשב"א סי' תרי"א

שם בזקנים שבעים ושנים שנאמר אספה לי שבעים איש וגו' וישארו שני אנשים במחנה והמה בכתובים שבעים ושנים, הנה הוא עפ"מ דאמרינן בסנהדרין י"ז ע"א ובירושלמי שם פ"א ה"ד על הכתוב אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, דמשה בירר ששה ששה מכל שבט ועל שבעים כתב זקן ושנים הניח חלק, ובמד"ר בהעלותך פט"ו סי' י"ט אמרו דהנך שנים שהוציאו חלק היו אלדד ומידד, וזהו מש"א הכא וישארו שני אנשים במחנה והמה בכתובים שבעים ושנים. ר"ל דגם השנים היו בין הכתובים

שם יריעה שבלתה לא יטול שנים ויחזיר שנים אלא נוטל ג' ויחזיר ג' ע' בת' שבות יעקב ח"ב חי"ד סי' פ"ט

שם אין דובקין בדבק ואין כותבין ע"ג מטלית כו' אמר רשב"א משום ר"מ דובקין בדבק כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ב ובת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ט וע"ע תשב"ץ ח"ג סי' ל"א

פ"ג. ספר שפסקו ושנוקד ראשי פסוקים שבו אל יקרא בו גרדו או שערב בו את האות אל יקרא בו, ע' מה שהאריך בזה באור שמח פ"י ה"א מה' ס"ת וע"ע בת' הרשב"א סי' ובמיוחסות סי' רל"ח

שם אם סיים כל הספר ושייר בה דף אחד עושה יריעה קטנה ואינו נמנע, ע' תשב"ץ ח"ב סי' צ"ג

פ"ד. אלו שמות שאינן נמחקין כו', ע' תשב"ץ ח"ב סי' ק"ט. שם אלקי אברהם קדש ואלקי נחור חול אלקי אביהם חול כו', במד"ר ויצא פרשה ע"ד סי' ט"ז אלקי אביהם משמעו קדש וחול, וע' בת' שבות יעקב ח"ב חי"ד סי' צ"א

שם כל השמות האמורים במיכה חול ר' יוסי אומר כו', ע' שבועות ל"ה ע"ב ובת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' י"ט

פ"ה. הכותב שם של שני שמות של קודש מקיים את הראשון ומעכב את האחרון כו', ע' בת' שיבת ציון סי' מ"ג ובס' חזקה רבה חא"ח סי' מ"ז

שם היה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת מוחקו וכותב את השם ר' יהודא אומר יחזור עליו את הקולמיס ויקדשנו אמרו לו אין זה מן המובחר, הנה גם בירושלמי שבת פי"ב ה"ה פליגי בזה הני תלתא תנאי בברייתא זו, ולא ידענא אמאי השמיטו בבבלי שבת ק"ד ע"ב ובכה"מ דעת ת"ק בזה, כן מאי לשון אין זה מן המובחר. איך נופל לאמר הכי על שם הקודש, הרי בזה שייך שם כשר אי פסול, ועי' תשב"ץ ח"א סי' קע"ז ובת' הגרע"א סי' ע'

שם הכותב את השם וטעה בה אות אחת יתלנו מלמעלה ר"ש שזורי אומר שם כולו תולין אות אחת ממנו אין תולין כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"א כ"ב ובמש"כ בחידושי למנחות ד"ל ע"ב וע"ע בת' פני יהושע קמא חי"ד סי' ה' ובתשב"ץ ח"א סי' קע"ו

שם אבל הדיו שנטפה ע"ג הכתב מותר למוחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן, ע' פני יהושע ח"א חא"ח סי' א' ובת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ח וע"ע בתשב"ץ ח"ב סי' ע"ג

פ"ו. עשרון עשרון שבחג בי"ט הראשון נקוד, טעם הנקודה ע' באבות דר"נ פל"ד וע"ע בספרי בהעלותך פיסקא מ"ט ובמה שהארכתי בזה בחידושי למנחות פ"ז ע"ב וע"ע בתשובת הרשב"א חלק ששי סי' ס"ט

שם שלשה ספרים נמצאו בעזרה ספר מעון ספר זאטוטי ספר הוא כו', ע' במיוחסות סי' רל"ב

פ"ז אלו כתובין חסרון וי"ו וקורין בוי"ו ויעלהו. הנה פסוק זה הוא בשמואל א. ז. ויקח