אור הישר (נזיקין ב) ריד

גרסא תשעים וארבעה דורות, ולדעתי גרסת שבעים מדוייקת מאד, לפ"מ דרש"י בשבת פ"ח ע"ב סמיך דרשה זו אקרא דדבר צוה לאלף דור וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כ"כ לכן נתנן לכ"ו דורות ע"ש, ואותן כ"ו להשלים התתקע"ד הן בדיוק גמור דעשרה דורות מאדם ועד נח ועשרה עד אברהם ואח"כ אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם היינו כ"ו, ומשה רבינו הדור הז"ך לבריאת עולם קבל התורה, וע' רש"י זבחים קט"ז סוף ע"א וכן בב"ר פ"א ס"י כ"ו דורות היתה האל"ף קורא תגר כו' הרי חזינן שהוא להשלים מנין התתקע"ד דורות

שם הא למדת שכל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם, ע' עקידה למגילת קהלת בפסוק עיר קטנה

פל"ב ויהי לשבעת הימים מה טיבן של שבעת הימים הללו אלו ימי אבלו של צדיק (משותלח) כו', בסנהדרין ק"ח ע"ב הוא בשם רב ובב"ר פ"ג סי' ו' הוא בשם ר' נחמיה

פל"ג עד שבא אברהם אבינו והלך בדרכי הקב"ה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' וכי תורה אחת שמר אלא מלמד שזימן הקב"ה לאברהם אבינו ב' כליותיו כשני חכמים והיו מבינות אותו כו', הנה בתנחומא ס"פ ויגש הוא בשם רשב"י אהאי קרא, אולם במד"ר פ' חיי שרה ר"פ ס"א דרש ר"ש הכי אקרא דכי אם בתורת ה' חפצו וכה"נ במדרש תהלים סי' א'

פל"ד נקוד על עשרון בוי"ו למה מלמד שלא היו שם אלא עשרון אחד, ע' משך חכמה לפ' פנחס בפסוק ועשרון עשרון ובמש"כ בחידושי למנחות פ"ז ע"ב, וע"ע בראב"ן סי' מ"ה ובאבני שהם שם

פל"ה אין מוכרין בה בתים אלא מן הקרקעות ולמעלה כו' ואין לוקחין בה שכר בתים אבל לוקחין בה שכר מטות ומצעות ר' יהודא אמר אף שכר המטות והמצעות לא היו לוקחין בה עורות קדשים נותנין אותן לבעלי אושפיזין כו', כ"ה גרסת הגר"א ז"ל, והיינו ממש פי' ה"ר יוסף ז"ל המובא בתוס' מגילה כ"ו סוף ע"א דרק בשביל המטלטלי של המטות היו יכולים ליטול שכר אבל לא בשביל הקרקע מקום המטות

שם כתוב אחד אומר באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם באחד שבטיך זו שבט יהודא ובנימן (פי מקום המקדש) מכל שבטיכם זו ירושלים שכל ישראל שותפין בה, הנה טעם הדבר פשוט וברור לפי דיני התורה שחיוב אכילת מע"ש וקדשים קלים ולעלות לרגל הוא דוקא בירושלים, והשתא אם היתה העיר הזאת שייך לשבט מיוחד הרי היו אנשי השבט מפריעים לשבטים האחרים לבא בגבולם, או שהיו מעלים שכר הדירות כמו שירצו, ולכן בהכרח שיש בירושלים קנין משותף לכל ישראל כגר כאזרח באין הבדל ועמש"כ בחידושי לעיל בסמוך

פל"ו ואנשי סדום רעים וחטאים רעים זה עם זה וחטאים בגילוי עריות לה' זה חלול השם מאד שהיו מתכוונים לעבירות כו', בסנהדרין ק"ט ע"א נדרש האי קרא באופנים שונים וכן בירושלמי שם פ"י ה"ג ובתוספתא שם פי"ג ובב"ר פמ"א ובתנחומא וירא סי' ז' ובאגדת בראשית פרק כ"ה

פל"ז ששה דברים נאמרו בבני אדם שלשה כבהמה ושלשה כמלאכי השרת ע' חגיגה ט"ו ע"א ובב"ר פי"ד סי' ג'

שם קרא לארץ ז' שמות אלו הן ארץ אדמה ארקא חרבה יבשה תבל חלד. וכה"ג במד"ר פ' אמור פכ"ט סי' י"א כדחשיב כל שביעין החביבין, אבל במד"ר שה"ש פ"ו בפסוק יפה את רעיתי כתרצה חשיב ששה שמות ובמדרש משלי פ"ח חשיב עשרה שמות, ובב"ר פי"ג סי' י"ב ארשב"ג ארבע שמות נקראו לארץ ע"ש

פל"ח. ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב איני יודע שהנשים נעשו אלמנות ובנים יתומים אלא אלמנות ולא אלמנות כגון שלא ימצאו להן עדים להתירם להנשא כגון ביתר שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש והנה רש"י בב"מ ל"ח ע"ב כ' וז"ל אלא מלמד שנשיהם מבקשות לינשא כו' שילכו בשבי ולא ידעו בניהם אם חיים אם מתים ויהיו נשיהם אלמנות לעולם שאין ב"ד מניחין אותן לינשא ובניהם כיתומים שלא ירשו נכסיהם ושתי קללות הן אחת של חרב ואחת של שבי ע"ש, והשתא לפ"מ דאמרינן הכא כגון ביתר שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש משמע לפירש"י שם שהיו בביתר חרב ושבי ביחד ומשו"ה הנשים הנותרות נשארו בספק ארמלות דילמא נשארו בעליהן בין השבויים, אמנם בגיטין נ"ז ע"ב לא נזכרו שום שבויים שגלו ממקומן, רק ששמונים אלף קרני מלחמה נכנסו לכרך ביתר והרגו בה אנשים ונשים וטף כו' ע"ש וצ"ע

פל"ט. ששה שמות נקרא שלמה ידידיה קהלת בן יקה אגור למואל, במד"ר נשא פ"י הגרסא שלשה שמות ריב"ל אמר שבעה וכה"נ בשה"ש רבה פ"א סי' יו"ד ובילקוט שם רמז תתק"פ וע' קהלת רבה ריש פ"א

פ"מ. ארבעה דברים העושה אותן אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב אלו הן כבוד אב ואם כו', בשבת קכ"ז ע"א א"ר יוחנן ששה דברים כו' וע' קידושין ל"ט ע"ב ובמד"ר דברים פ"א סי' ט"ו

פמ"א. שלש זיעות הן יפות לגוף זיעת חולי כו', ע' ברכות נ"ז ע"ב ובב"ד פ"כ ס"י.