אור הישר (נזיקין ב) ריג

שם ולר' יוחנן בן נורי קופה של הלכות, בגיטין ס"ז ע"א הגרסא קופת הרוכלים ע"ש

שם איסי בן יהודא היה קורא לחכמים שמות לר"מ חכם וסופר כו' לר"א בן יעקב קב ונקי כו', הנה בגיטין ס"ז גרסינן משנת ראב"י קב ונקי ובעירובין ס"ב קאמר בלשון קיי"ל משנת ראב"י קו"נ ומסתימת לשון זה משמע דבכ"מ הלכה כראב"י באין הבדל, וכ"כ רש"י בגיטין שם שהלכה כמותו לעולם, ובהגהות מהר"ב רנשבורג ס"פ החולץ הורה לדברי רש"י בקידושין ס"ב ע"ב, אמנם ממה שהביא ראייתו מיבמות דל"ז וד"ס כבר הקדימו בזה הרא"ש בפ"ק דביצה ד"ו ע"ב וע"ש בהגהות הגרי"ב ובט"ז וביאור הגר"א והגרע"א ליו"ד סי' ט"ו

ונפלאתי ביותר ע"ד הכ"מ ספ"ב מבית הבחירה שמסתפק בזה, וסתר גם לדבריו מש"כ לדבר פשוט בפ"ה ה"ט ממחו"כ דכיון שלא נשנה במשנה לית הלכתא כראב"י ע"ש. ולא זכר נמי לשיטת רש"י בכה"מ ולדברי הרא"ש כנ"ל, וטפי הי"ל להעיר ממש"כ הרמב"ם בפיה"מ ספ"ק דמדות דלית הלכתא כראב"י אע"ג שנשנו שם דבריו במשנה, וזה ודאי פלא, ואדרבה התוס' בבכורות כ"ג ע"ב כתבו דאפילו היכא דלא מסתבר כוותיה אפ"ה פסקו הלכה כמותו, ומנא ליה להרמב"ם לבטל את כל הכלל דמשנת ראב"י קו"נ וצ"ע, וע"ע מש"כ בחידושי למס' מדות דל"ו ולבכורות שם

פי"ט ר"ש אומר בא ממקום חושך וחוזר למקום חושך כו' ומה עתיד להיות רימה ותולעה שנאמר אף כי אנוש רימה ובן אדם תולעה ר"א בן יעקב אומר רימה בחייו ובן אדם תולעה במותו רימה בחייו זה כינים ובן אדם תולעה במותו זה שמרחיש במותו, הנה נחלקו בפירושא דהאי קרא דלר"ש כל הכתוב איירי בלאחר מותו ולראב"י רישא דקרא בחייו וסיפא במותו, ובמד"ר קהלת פ"ה בפסוק ברבות הטובה משמע כראב"י, ובתוס' שבת י"ב ע"א ד"ה שמא נראה שהי"ל גרסא אחרת במדרש שם, ועמש"כ הרמב"ם בפ"ג ה"י מה' טומאת מת ובפיה"מ אהלות פ"ב מ"ב

פ"כ וכי בחרב הרגו והלא במאמר הרגו שנאמר הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי מלמד שהרגו בשם, ע' מד"ר שמות פ"א סי' ל'

פכ"א ואומר כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו' כך אמר הקב"ה לבלעם כעת ולא בעת לא בעת שאתה עומד בתוכה אלא כעת שאני עתיד לעשות להם גאולה לישראל, וע' מאי דדרשו על תיבת כעת בירושלמי שבת ספ"ו וע"ע במד"ר אמור פכ"ז סי' ב' ובפ' בלק פ"כ סי' כ'

פכ"ב שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה אם לחכמים יפה שתיקה ק"ו לטפשים כו', הנה מלשון זה משמע דכל המאמר הוא מרשב"ג, אבל בפסחים צ"ט ע"א ובתוספתא שם פ"ט נראה דסוף דבריו דהכא היא סתמא דברייתא, וע' בירושלמי פסחים פ"ט ה"ט ובמס' ד"א זוטא פ"ז

פכ"ג כן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי, הנה במס' תמיד דף ל"ב ע"א אמרינן דכששאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב איזהו חכם השיבוהו הרואה את הנולד. ולכאורה הלא תשובה זו היא רק מצד הסברא ומדוע לא השיבוהו ממקרא מלא דכבר פירשה דוד מלך ישראל, די"ל מלבד מה שיראו לנפשם כדמוכח התם, הוא ג"כ בלתי מנומס אם ישיבוהו הלומד מכל אדם, שהוא כאילו הם מורים לו שיתלמד מאחרים, והשיבוהו הרואה את הנולד, היינו שהוא בעצמו יראה את הנולד מהנהגת מלכותו, ועמש"כ בחידושי לתמיד שם

פכ"ד הוא היה אומר קשין ד"ת לקנותה ככלי זהבים ונוחין לאבדם ככלי זכוכית כו', ע' חגיגה ט"ו ע"א ובירושלמי שם פ"ב ה"א ספרי פ' עקב פיסקא מ"ח מד"ר רות פ"ו סי' ד' ובילקוט איוב רמז תתקט"ז

פכ"ה אוי לי על שתי זרועותי אלה ב' ספרי תורות שנפטרין מן העולם כו', ע' סנהדרין ס"פ ארבע מיתות ובמד"ר שה"ש פ"א בפסוק לריח שמניך טובים

פכ"ו כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח לפי שכל א"י ראויה למזבח, צ"ע בזה מסוגיא דזבחים ס"ב ע"א וע"ש רש"י ד"ה לאו היינו דתנינא

פכ"ז ומניין שכבוד חבירו יהא חביב עליו כרבו שנאמר ויאמר אהרן אל משה בי אדוני כו', ע' בביאור הרחב דבר לפ' שלח ט"ו ל"ג

שם ומניין שכבוד רבו יהא חביב עליו ככבוד שמים שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם שוקלו כנגד שכינה, ע' מד"ר נשא פי"ב סי' ט' ובתנחומא בשלח סי' כ"ו ושם בפ' תצוה סי' ט' ובפ' ואתחנן סי' ב'

פכ"ח ואין לך יופי כיופי של ירושלים ואין לך עושר כעושרה של מדי כו', ע' קידושין מ"ט ע"ב ובמד"ר אסתר פ"א סי' י"ז

פכ"ט שכל הבוזה את חבירו לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד שכן מצינו במשה רבינו שביזה פרעה לשם מצוה שנאמר וירדו כל עבדיך כו', ע' זבחים ק"ב ע"א ובמנחות צ"ח ע"א ובמד"ר וארא פ"ז סי' ג' ושם פ' בא פי"ח סי' א' ובילקוט שם רמזים קע"ג קע"ח

פ"ל ר"ש אומר כך עונש של בדאי שאפילו דובר אמת אין שומעין לו שכן מצינו בבניו של יעקב כו' בב"ר פצ"ד סי' ג' תני ר' חייא הכי מהדא עובדא דיעקב אבינו, ובסנהדרין פ"ט ע"ב הביא דכבר אמר הכי אברהם וצע"ק

פל"א תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם היתה תורה כתובה ומונחת בחיקו של הקב"ה כו', והנה בהגהות הגרי"ב הביא