אור הישר (נזיקין ב) ריב

פ"ו. מה היה תחילתו של ר"א בן הורקנוס כו' ע' פדר"א פ"א ובב"ר פמ"ב

פ"ז וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים לפיכך נעשית לו נחת רוח וכל שהפה שואל מצוי בתוך ביתו של אברהם שנאמר ויטע אשל בבאר שבע, ע' סוטה ד"י ובב"ר פנ"ד סי' ו' ובתנחומא פ' נח סי' י"ד ושם פ' לך סי' י"ב ובמדרש תהלים סי' ק"י

פ"ח ואנכי פניתי הבית מתרפים ומה ת"ל ומקום לגמלים מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל האלילים מפניהם כו', הנה הכא משמע דשתי דרשות חלוקות הן. דלכתחילה פנו רק את התרפים מן הבית להביא את אליעזר בתוך הבית וזה נדרש מקרא ואנכי פניתי הבית, אולם אכתי נשארו שארי אלילים ברפת או בחצר ולא רצו הגמלים להכנס עד שפינו גם מקומות אלו וזה נדרש מדכתיב ומקום לגמלים וע' בב"ר פרשה סמ"ך

פ"ט. א"ל הקב"ה למשה אילו מלך נזף בה אילו אביה נזף בה כראוי היה לה שתכלם שבעת ימים אני שאני ממ"ה עאכו"כ לא דין הוא שתכלם י"ד יום אלא למענך מחול לה כו' ע"כ, הנה בקרא כתיב ואביה ירק ירק וגו' ועל זה בא הק"ו דהיה לה להכלם י"ד יום, מפני ששותפות הקב"ה באדם היא כפלים משותפות האב כדפי' ר"ת בתוס' זבחים ס"ט ובכ"מ ע"ש, ובברייתא דהכא הוסיף מלך שעונה דמרים דומה לבת מלך שאביה נזף בה, אמנם במסקנת הברייתא קשה דמסיק למענך מחול לה, שהיא נגד הברייתא דר' ישמעאל, דהכי תניא התם מדין ק"ו כיצד ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה י"ד יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון תסגר שבעת ימים כו', ומברייתא זו למדו בב"ק כ"ה ובב"ב קי"א דין דיו דאורייתא ע"ש. ולפי המבואר הכא לאו מדין דיו הוריד השי"ת עונשה מי"ד לשבעת ימים, אלא משום כבודו דמשה כדאמר בהדיא למענך מחול לה, ואיך נוכל ללמוד מזה דין דיו גם לעלמא בכל התורה וצ"ע כעת

פ"י. הוא היה אומר כל מי שיאמר לי קודם שאכנס לגדולה זו הכנס רוצה אני שארד עמו עד לחייו כו', ע' ירושלמי פסחים פ"ו ה"א ובתוס' מנחות ק"ט סוף ע"ב

פי"א אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה כו', אם מנבל עצמו על ד"ת כו', ע' ברכות ס"ג ע"ב ובנדה כ"ז ע"א ובמד"ר וישלח פרשה פ"א סי' ב'

פי"ב. לכך נאמר ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, ע' עקידה שער ע"ד ושער פ"א

שם הוא היה אומר אם תבא לביתי אני אבא לביתך כו' אם אני כאן הכל כאן אם אני לית כאן מאן כאן כו', בתוספתא וירושלמי פרק בתרא דסוכה הגרסא באופן אחר, וע' מכילתא ס"פ יתרו ובמש"כ הגאון נצי"ב ז"ל בביאורו הרחב דבר פ' שמות ה' ג' ובמהרש"א לסוכה נ"ג ע"א ובמש"כ בחידושי שם

פי"ג. ראה מה עשה אברהם למלאכי השרת שהלך ועשה להם שלשה שוורים ותשע סאין של סלת כו', וע' תנחומא פ' וירא סי' ד', ומה עשתה שרה אמנו מהני תשע סאין ע"ש בב"ר פמ"ח סי' י"ב

פי"ד. ואמרו עליו על ריב"ז שלא הניח מקרא ומשנה כו' וכל המדות של חכמים כו', הנה נראה שאין זה מוסב על מדות האנושיות כדאמר בברכות י"ז ע"א אמרו עליו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק ע"ש, אלא הכא קאי על הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, וא"כ בלתי מתאים עם גרסת הש"ס בב"ב קל"ד ובסוכה כ"ח דהתם נקט מכל הי"ג מדות רק קלין וחמורין וגזירות שוות ע"ש, והחילוק בזה הוא ע"פ מחלוקת רש"י ותוס' בסוכה ל"א ע"א, דלפירש"י לא ניתן לדרוש מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק"ו, ולשיטת התוס' שם כל המדות אדם דן מעצמו חוץ מגז"ש אא"כ למדה מרבו ע"ש, והשתא לפי הגרסא דהתם ק"ו וגז"ש, נקט אלו דוקא, דק"ו הוא בסברא וגז"ש מקבלה ועמש"כ בחידושי לב"ב שם, וגרסא זו מתאמת יותר עם שיטת התוס', דלהכי תפס מכל הי"ג מדות רק אלו, אבל לפי גרסא דהכא וכל המדות של חכמים, לשון זה סובל כל הי"ג מדות גם לפי פירש"י כנלע"ד

שם כשמת בנו של ריב"ז נכנסו תלמידיו לנחמו כו', ע' עקידה שער נ"ט ושם למגילת איכה בפסוק מה אעידך

פט"ו. הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב אף כל דבריהם כגחלי אש, בב"ר פנ"ב סי' ד' הביא לזה מקרא דבשביל שאמר אברהם ללוט הפרד נא מעלי היו דבריו כגחלי אש ופרישתו היתה פרישת עולם, וע"ע בפסיקתא רבתי פרשה ג' סי' ג'

פט"ז. אמרה לו אני אחבשך בבית האסורין אמר לה ה' מתיר אסורים כו', ע' יומא ל"ה ע"ב ובב"ר פרשה פ"ז סי' יוד

פי"ז. פעם אחת היה ריב"ז מהלך בשוק ראה ריבה אחת שמלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתן של ערביים כו', ע' כתובות ס"ו ע"ב ובתוספתא שם ספ"ה ובמד"ר איכה פ"א סי' מ"ח ובספרי נצבים פיסקא ש"ה

פי"ח. לעת זקנתו של ר' יהושע נכנסו תלמידיו לבקרו כו' ע"כ, הנה תלמידים אלו הם ר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר חסמא, ויו"ט היה ובאו להקביל פניו כמבואר בחגיגה ד"ג ע"א וברש"י שם, ובאו מיבנה לפקיעין כמבואר בתוספתא סוטה פ"ז ובמכילתא פ' בא פט"ז, וע"ש בחילופי הגרסאות.