אור הישר (נזיקין ב) כא

ליה קרקע, וע' תוס' ב"מ ד"ד ע"ב ד"ה אין נשבעין ובמהר"ם שיף שם ולקמן קמ"ח ע"ב ובהגהות הב"ח שם ובנובי"ת חאה"ע סי' פ"ד פ"ה

בא"ד ודוחק להעמיד בגר שאין לו חלק בארץ ע"כ, וקשה לפי סברת התוס' מקודם דאין לך אדם שאין לו ארבע אמות לקבורה, הלא חלק זה יש גם לגר בארץ

בא"ד ונראה לר"ת דה"ט כיון שמודה שיש לו קרקע וחוב הוא לו כו' הרי הוראת בע"ד כמאה עדים כו', וכ"כ התוס' בב"ק ק"ד ע"ב ד"ה אגב וע' בת' רביד הזהב סי' ה'

דף מ"ה ע"א אי דאית ליה ארעא אחריתי עליה דידיה הדר אי דלית ליה ארעא אחריתי מאי נפקא ליה מינה, ע' בת' ברית יעקב סי' צ"ח

שם מתוך שיכול לאמר לו החזרתיו לך כי א"ל לקוחה היא בידי מהימן, ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' שט"ו

תוד"ה מאי נ"מ. תימא דנ"מ שיפטרו אם יתעשר ושמא בשביל כן אין לפוסלו לעדות כו', ע"ל כ"ה ע"ב תוד"ה עני והעשיר ובקונטרס שער התירוצים

תוד"ה דינא. ובדיניהם הויא דנכרי הלכך חייב לפצותו, ע' גיטין כ"ח ע"ב ובת' באר יצחק חאה"ע סי' ט"ז וע"ע בת' מהר"ח או"ז סי' ר"ס

תוד"ה אבל מסר. וא"ת מאי איריא אומן דאין לו חזקה היכא דמסר לו בעדים אפילו אחר נמי כו', ע' מה שתירץ הגאון בעל נה"מ בספרו נחלת יעקב

ע"ב תוד"ה המפקיד. ומיירי קודם שנתקנה שבועת היסת ולכך כי אמר להד"ם א"צ שבועה א"נ לאחר שנתקנה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ'

בא"ד דהויא כאילו א"ל בהדיא אל תחזיר לי אלא בעדים הלכך לא מהימן במיגו כו', ע' ש"ך חו"מ סי' קל"ג סק"ב ובתומים ונה"מ שם

תוד"ה אי דאיכא. תימא לר"י דעדיפא מיניה הו"ל למיפרך דאי איכא עדים וראה כו' א"כ אמאי מהימן אומן כו', ע' קצוה"ח סי' ע"ב ס"ק כ"ה

דף מ"ו ע"א תא ואחוי לך רמאי דפומבדיתא כו' שפיר קא"ל ראה תניא, ע' בת' הרא"ש כלל ק"ו סי' ב'

תוד"ה אלא לאו. ועוד דהכא ליכא האי מיגו כיון שמודה במקצת ואי אמר לא שכרתיך מעולם הוי כופר בכל ובחזקה דאין אדם מעיז פניו בפני בע"ח, ע' סמ"ע סי' פ"ט סק"ט ובס' באר מים חיים

ע"ב מצי א"ל לא צריכנא לשומא דידך כבר שמוה קמאי דקמך, ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ו

תוד"ה שלח. ר"נ סתם שבכל גמרא הוא ר"נ בר יעקב כו', וכן האריכו התוס' כמו הכא בגיטין ס"פ כל הגט ובש"מ, ולא ידענא אמאי לא הביאו מהא דלקמן קנ"ב ע"א ובשבת ס"ט ע"ב, ועמש"כ בחידושי לחולין י"ב ע"א

תוד"ה לוקח א' בסה"ד. וי"ל דבשום מקום אין המלוה וערב והלוקח חוששין כל זמן שאחריות שלהם קיים, ע' קצוה"ח סי' ק"מ סק"ד

דף מ"ז ע"א אומן אין לו חזקה בן אומן יש לו חזקה כו' גזלן ובן גזלן אין להן חזקה, עמש"כ מהר"י מג"ש בחידושיו לעיל דף מ"ה ובת' הריב"ש סי' שכ"ז

שם אי דאתו בטענתא דאבוהון אפילו הנך נמי לא אי דלא אתו בטענתא דאבוהון אפילו בן גזלן נמי, ע"ל נ"ב ע"א תוד"ה ומודה לי ובשעה"מ פי"ד מה' טוען

שם ת"ר אומן אין לו חזקה ירד מאומנתו יש לו חזקה כו', ע"ל נ"ב ע"ב ברשב"ם ד"ה בב"ב ירושלמית ובמש"כ בחידושי שם

רשב"ם ד"ה קבלן ערב קבלן שקבל המעות מידו של מלוה ונתן לידו של לוה וזהו דינו דממי שירצה המלוה יפרע תחילה כו', ע' ש"ך חו"מ סי' ל"ז ס"ק ט"ז ובתומים שם סק"ז

ע"ב אמר ר"ה תליוה וזבין זביניה זביני מ"ט כל דמזבין אינש אי לאו דאניס לא הוה מזבין כו', ע' בת' רדב"ז ח"א סי' נ"ה ובת' חמדת שלמה חח"מ סי' י"ג וע"ע בת' מהר"ח או"ז סי' קט"ז

תוד"ה ורב ביבי. ק"ק הלשון דהא רב ביבי פליג כדאמרינן לקמן ורב הונא לא מיירי בהכי אלא בהודה ולא במנה, ע' ביאור הגר"א לחו"מ סי' קנ"א סק"ד ובס' אבן האזל פ"ט הט"ז מה' גזלה

דף מ"ח ע"א ודילמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים, ע' חידושי הרשב"א לקידושין ד"נ ע"א

שם גט המעושה בישראל כשר ובעכו"ם פסול כו', ע' בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' ט"ו

שם הא איתמר עלה א"ר משרשיא ד"ת אפילו בעכו"ם כשר ומה טעם אמרו בעכו"ם פסול כו', ע' כ"מ ולח"מ פ"ב ה"כ מה' גירושין ובס' ט' פרקים להרמב"ם שם ובח"ס אה"ע ח"א סי' קל"א

תוד"ה אילימא. וא"ת אי מהכא גמר אפילו תליוהו ויהיב נמי מתנה הוי וההיא דסיקריקון מוכח דאינה מתנה כו', ע' בסוגיין תוד"ה אמר רבא ובת' ברית יעקב סי' ע"ב אות כ' ובאבני מלואים ר"ס מ"ב

תוד"ה יקריב. דדוקא חטאות ואשמות שבאות על חטא לא בעי משכוני שרוצה שמאותו חטא יהיה לו כפרה כו'. דבריהם אלו הם שלא כדברי התוס' בכריתות י"ב ע"א, דשם כ' דבב"ק