אור הישר (נזיקין ב) כ

ע"ב אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה כו' על מה נחלקו על כת אחת שאחד אומר מנה ואחד אומר מאתים שב"ש אומרים נחלקו עדותן ובה"א יש בכלל מאתים מנה, ע' תומים סי' ל' סק"ז ובס' שערי ישר שער ו' פרק ז'

שם והא מייתינא לה איגרתא ממערבא דאין הלכה כר"ש בן אלעזר א"ל לכי תיתי, ע' מהרי"ק שרש א' ובנובי"ת האה"ע סי' נ"ו

שם אי אית לך סהדי דדר בה איהו דזבנת מיניה ואפילו חד יומא אוקימנא לה בידך. ע' בתוס' לעיל ד"ל ע"א

שם ג' לקוחות מצטרפין אמר רב וכולם בשטר כו', ע' תומים סי' מ"א סק"ז

דף מ"ב ע"א אכלה בפני האב שנה ובפני הבן שתים בפני האב שתים ובפני הבן שנה כו' ה"ז חזקה. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' י"א

במשנה והאפוטרופין אין להם חזקה, הנה אפוטרופין דמשנתנו הם של נכסי גדולים דאי בשל קטנים הלא אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל כדמפרש בת' הריב"ש סי' רנ"ב

שם בד"א במחזיק אבל בנותן מתנה והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהוא ה"ז חזקה, ע' בת' הרא"ש כלל צ"ח סי' ב' ובת' שבות יעקב ח"ג סי' קס"ב

רשב"ם ד"ה אינהו אפסידו. שהיה להם לחקור יפה כו', ע' בתוס' לעיל ל"ח סוף ע"א

ע"ב והאמר שמואל שותף כיורד ברשות דמי, ע' בתשובות הרמב"ם שי"ל ע"י חברת מקיצי נרדמים סי' רמ"ב ובת' מהר"ח או"ז סי' רנ"ז ובתמים דעים להראב"ד סי' נ"ח

תוד"ה שבח המגיע. דלאו היינו כדין אריס דלאריס נותנין יותר למחצה ולשליש כו', ע' בס' אבן האזל פ"י ה"ז מה' גזלה

דף מ"ג ע"א דכתב לו דין ודברים אין לי על שדה זו כו' הב"ע בשקנו מידו, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' צ"ה

שם וכי מסלק נפשיה מיניה מי מסתלק כו', ע' בת' הרא"ש כלל ג' סי' י"ג

שם שאני ס"ת דלשמיעה קאי, הנה זהו דוקא אם לא היה להם ס"ת אחרת מדוייקת כזו וכשרה כמותה כמש"כ בת' מהרי"ק שרש ע', וע' בת' מהר"ם לובלין סי' מ"ב ובת' עין יצחק חא"ח סי' ט' וע"ע בת' הרדב"ז סי' ס"ז וסי' פ' ובת' ח"צ סי' י"ד ובת' באר יצחק חי"ד סי' י"ט

שם לעולם דקיץ להו וניחא להו דכיון דרווח רווח, ע' בת' הר"ן סי' א' ב' ובח"ס חח"מ סי' ל"ח

רשב"ם ד"ה ליסתלקו יכתבו דין ודברים אין לי על ס"ת זה ויקנו מידם, ע' קצוה"ח ס"ס ל"ז ובהקדמת עונג יו"ט ובאור שמח פ"ז ה"א מה' ס"ת

תוד"ה מפני בסה"ד. א"נ הכא מיירי אפילו במכיר בה שהיא שלו דליכא תרעומות, ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' י"ד ובמחנה אפרים ה' עדות סי' ה'

תוד"ה וליסלקו. וא"ת והא בעינן תחילתו וסופו בכשרות והכא הוי תחילה בפסול כו', ע' בת' הריב"ש סי' של"ט ובש"ך חו"מ סי ל"ז ס"ק ל"ב ובמעין החכמה דף כ' ע"א

ע"ב אמאי שמירה בבעלים היא אר"פ דא"ל שמור לי היום ואני אשמור לך למחר, ע' במפרשי הרמב"ם פ"ב מה' שאלה ובס' באר מים חיים בסוגיין

שם וכיון דאסהיד ליה דלוי הוא היכי מצי מפיק ליה מיניה דאמר ידענא דהאי ארעא לאו דיהודא הוא, ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' נ"א

שם ובההוא זכותא דקא מפיק ליה מלוי ליפקה מיהודא דאמר השני נוח לי הראשון קשה הימנו, ע' כתובות ק"ט ע"א תוד"ה אדמון ובשער המשפט סי' פ' סק"א

תוד"ה אמאי. ואפילו לא התחילו שניהם לשמור יחד מ"מ האחרון פטור שהראשון היה עמו במלאכה בשעה שהתחיל השני לשמור, ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ד ובת' מהרשד"ם חח"מ סי' קס"ו

דף מ"ד ע"א תוד"ה דוקא. אבל בקרקע דאינה יאוש ושינוי רשות הדרא ליה כדפ"ה דאין מועיל יאוש בקרקע כו', ע' תוס' סוכה ד"ל ע"ב ד"ה וקרקע ובת' באר יצחק חא"ח סי' ג' ענף ג'

ע"ב שורו וחמורו אפותיקו ומכרו אין ב"ח גובה הימנו, בת' הרשב"א סי' תרי"ח כ' דה"ה נתנו במתנה כמכירה, אבל התוס' בב"ק ק"ט ריש ע"א כתבו דוקא מכרו אבל נתנו במתנה ב"ח גובה הימנו ועמש"כ בחידושי לב"ק שם

שם וא"ר חסדא והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי כו', ע' בת' הרא"ש סוף כלל ע"ב ובס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ה

שם לא צריכא דקאמרי עדים ידעינן ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ד'

תוד"ה דלא. דאין לך אדם שאין לו ארבע אמות לקוברו, ע' בס' מעשה טוביה ח"ב דרוש א' דף ל"א ע"ב

בא"ד דהכא משמע דאפשר שאין לו קרקע וכן משמע בפ' שלישי הקידושין הרי את מקודשת לי ע"מ שיש לי קרקע משמע דאפשר שאין לו כו', וקשה אדדייק מדיוקא טפי הי"ל להביא ממשנה מפורשת בשביעית פ"י מ"ו אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אם אין לו מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא וכן בברייתא דגיטין ל"ז ע"א אין לו קרקע ולערב יש לו קרקע כותבין עליו פרוזבול לו ולערב אין להן קרקע כו', ומעשה רב באיסור גיורא לקמן קמ"ט ע"א דקאמר אי אגב קרקע לית ליה ארעא ובב"מ מ"ו ע"א גבי היה עומד בגורן דמשני דלית