אור הישר (נזיקין ב) רו

עסוק במצוה אז יעשה המצוה הקלה באותה הזריזות שהיה עושה המצוה החמורה, שענין גדול הוא הזהירות והזריזות שמניח בעשיית המצות, וכמו שהעידה תוה"ק וישכם אברהם בבוקר להראות על הזריזות שבו, פסחים ד"ד ע"א, ולפ"ז אפשר שמצוה קלה בזהירות יקרה יותר ממצוה חמורה בעצלתים, אבל בן עזאי איירי כשאין מצוה עוד לפניו וצריך עתה לרוץ אחריה, בזו קאמר משום דמצוה גוררת מצוה ואין ידוע איזו מצוה תגרור אחריה, לזאת הוי רץ למצוה קלה כבחמורה

מ"ג. אל תהי בז לכל אדם, זה מובן עפמש"כ ש"א ט"ז האדם יראה לעינים וה' יראה לא ללבב, וראה איך נכשל בזה ראב"ש כדאמרינן בתענית ד"כ ע"ב, ואמרינן נמי בפסחים ד"נ ע"א עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, ועפ"ז איך אפשר לבזות שום אדם בעולם

מ"ד. מאד מאד הוי שפל רוח. ע' חובת הלבבות שער הכניעה פ"י ובס' אהבת ציון להגאון בעל נודע ביהודא דרוש ה' ושם דרוש י"ב

מ"ה. ר' צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם, ע' בפי' הרמב"ם ובתשב"ץ ח"א. סי' קמ"ב

מ"ו. כל המכבד את התורה פירש"י שאינו מניחה אלא במקום קדש ולא על ספסל שיושבים בו ב"א כו', ע' בפרדס לרש"י סי' רפ"ג ובת' הרמ"א סי' ל"ד ובת' באר שבע סי' ל"ח ובמה שהארכתי בחידושי למנחות ל"ב ע"ב

מ"ז. החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל כו', ע' חו"מ ס"ס י"ב ובביאור הגר"א שם, והר"ב פי' דחושך עצמו מן הדין במקום שיש גדול ממנו, וע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' א'

מ"ח. אל תהי דן יחידי כו', ע' תוס' סנהדרין ד"ה ע"א ד"ה כגון אנא ובת' שבות יעקב ח"א סי' ק"מ

מ"ט. כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר כו', ע' חובת הלבבות שער חשבון הנפש ד"ה והאחד ועשרים

מ"י. הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, פי' דאם יעשה העסק לעיקר וקביעת התורה לטפל הלא יכריע הרוב, ואמרינן בעירובין נ"ה ע"א לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים

שם והוי שפל רוח בפני כל אדם. בעירובין שם לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה

שם ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך כו', ע' בס' האשכול ח"א סי' כ"ד

מי"א. העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד, הנה הוא כדאמרו בשבת ל"ב ע"א ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה שובה ומע"ט

מי"ב. ומורא רבך כמורא שמים, ע' עקידה שער נ"א ובספר המצות להרמב"ם מ"ע ר"ט

מי"ג. ר' יהודא אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון, בתוי"ט כ' דהמד"ש הביא בשם הריטב"א שיש גורסין בתלמיד, והכוונה להזהיר שילמד לתלמיד כראוי ששגגת התלמיד בהוראותו עולה זדון לרב שמלמד אותו ע"כ, ולפ"ז האזהרה אל הרב, ויש סמוכין לזה מהא דב"ב כ"א ע"ב אזיל שייליה לרביה כו' ארור עושה מלאכת ה' רמיה כו', אולם ברש"י ס"פ אלו מציאות ד"ה עולה זדון משמע שהשגגה והזדון הוא בתלמיד על שלא שאל את רבו ע"ש, וע"ע בס' אהבת ציון להגאון בעל נוב"י דרוש ט'

מי"ד. ר' נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה כו', פירש"י ר' נהוראי זה ר' אלעזר בן ערך ועל שם שהיה מנהיר עיני חכמים בהלכה נקרא כך כדאיתא במס' שבת קמ"ז ע"ב עכ"ל, לכאורה יל"ד הלא בברייתא שם תני לא ר' נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו ואמרי לה ר"א בן ערך שמו כו' מנ"ל לרש"י להכריע דהוא ר"א בן ערך דילמא ר' נחמיה כיון דמספקא להברייתא, וי"ל דממקומו הוא מוכרע, דקאמר שם חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת קיפחו עשרת השבטים מישראל ר' אלעזר בן ערך איקלע להתם אימשך בתרייהו איעקר תלמודיה כו' והיינו דתנן ר' נהוראי אומר הוי גולה למקום תודה, והבין רש"י דהא דקאמר והיינו דתנן ר' נהוראי אומר הוא משום דהיינו הוא שנכשל בהיותו במקום שאינן בני תורה ואימשך בתרייהו ואיעקר תלמודיה. להכי אמר איהו גופיה הוי גולה למקום תורה, הרי מוכח מסתמא דהש"ס דהתם דר' נהוראי הוא ר"א בן ערך ולא ר' נחמיה

, מט"ו. הוי מקדים בשלום כל אדם, ע' מסלת ישרים פכ"ב ובעקידה שער פ"א

מט"ז. ר' יעקב אומר העוה"ז דומה לפרוזדור בפני העוה"ב, ע' מסלת ישרים פ"א וע"ע מש"כ רב סעדיה גאון ז"ל בס' האמונות והדעות מאמר תשיעי פ"ד

מי"ז. יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ע' עקידה שער נ"ט ובהעמק דבר לפ' בראשית בפסוק ועץ הדעת טוב ורע

מי"ח. אל תרצה את חבירך בשעת כעסו, וכ' רבינו יונה דע"י הריצוי גופה יוסיף כעס על כעסו ע"כ, הנה כפי פירושו אשכחן ביבמות צ"ו ע"ב ובירושלמי שלמי שקלים פ"ב ה"ה דר' יוחנן איקפיד על ר' אלעזר דלא אמר שמעתא משמיה עול לגביה ר' אמי ור' אסי אמרו ליה לא כך היה המעשה כו' הדר איקפיד טפי כו'

מי"ט. שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו. והנה לפ"מ דקשה מה חידש שמואל הקטן הלא קרא הכי כתיב במשלי, ולהכי