אור הישר (נזיקין ב) רה

אפילו אדם לומד תורה אבל הוא לקנטר ולקפח בזה אחרים, ע"ז אחז"ל נוח לו שלא נברא כדהבינו התוס' בנזיר שם, ועל כגון זה אמרו ביומא פ"ו ע"א מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו כו', ועפ"ז רישא וסיפא דמשנתינו שניהם צדקו יחדיו, ברישא איירי שעשה עבירה לשם מצוה, בזה רואין אם רוח הבריות נוחה הימנו אז גם רוח המקום נוחה הימנו, וסיפא איירי שעשה מצוה לשם עבירה, ובכגון זה הלא אין רוח הבריות נוחה הימנו, אז גם רוח המקום אין נוחה הימנו

מי"א. המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חבירו ברבים כו', ע' מסלת ישרים פי"א

שם והמפר בריתו של א"א כו', ע' ברמב"ם פ"ג ה"ח מה' מילה ופ"ג ה"ו מה' תשובה וברש"י סנהדרין צ"ט ע"א ובמש"כ בחידושי עה"ת פ' לך לך

מי"ב. ר' ישמעאל אומר הוי קל לראש ונוח לתשחורת כו'. והנה תיבות קל לראש אפשר להבין כדפי' הרמב"ם ז"ל שלפני אדם גדול תרגיש בעצמך קלות ע"ש, אולם מה מאד עמלו בוניו בתיבות ונוח לתשחורת, ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד עפ"מ דאמרינן בעירובין כ"ב ע"א עה"פ שחורות כעורב במי אתה מוצאן במי שמשחיר פניו עליהן כעורב ע"ש, וזמש"א הכא הוי נוח לתשחורת שהשחרורית עבור התורה תהיה נוח לך ותקבלם במנוחה, וכ"מ במס' ד"א זוטא פ"ב דחשיב הוי קל לראש ונוח לתשחורת אצל שפל רוח ואסקופא הנדרסת ובמס' ד"א רבה פ"ב קאמר העניים והביישנים ושפלי הרוח ונוחין לתשחורת ע"ש אולם אם ירגיש א"ע תם במדרגה כזו אפשר שיהיה סר וזעף ויביט גם על זולתו ככה, לה"ק והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות

מי"ג. ד"ע אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה, ע' מסלת ישרים פ"ה

מי"ד. חביב אדם שנברא בצלם כו' חביבין ישראל שנקראו בנים למקום כו', ע' עקידה שער ע"ו

מט"ו. הכל צפוי והרשות נתונה ע' מה שהאריך בזה באור שמח פ"ד מה' תשובה, וע"ע עקידה שער ק"ג

מט"ז. הכל נתון בערבון כו', נראה עפ"מ דאמרינן בנדרים מ"א ע"א כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו כו' למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך, ומייתי שם עובדי טובא ע"ש, וכן יראנו הנסיון כי המות יבא ע"י כמה וכמה דרכים מי בחרב מי בחיה ע"י חמה ע"י צינה וכה"ג, וכולם הם שלוחי ההשגחה כמו לקיומו כן להעדרו, וזמש"א הכל נתון בערבון היא הבריאה הם הערבים עבור האדם, ולאו דוקא האדם כי אם מצודה פרוסה על כל החיים, כל מי שהוא בשם בעל חי יש עבורו ערבים אלו, אלא כל זמן שקיומו נחוצה ע"פ תבל, אז עדיין החנות פתוחה והחנוני מקיף כו'

מי"ז. כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין כו', ע' עקידה שער כ"ז ושער ס"ג

מי"ח. ר"א חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות תקופות וגמטראיות פרפראות לחכמה, הנה במשנה זו איכא דיוקי טובא ומכולם מדוע תנא פתחי נדה, הלא מסכת נדה הרבה גדולה ממס' קינין ויש בה הרבה יותר דינין והי"ל למיתנא קינין ונדה

ונראה דכל זמן שהיה ביהמ"ק קיים היו מוכרחות כל הנשים לדעת בדיוק זמן פתחי נדותן וזיבתן משום הקרבת קיני זבות, וממילא היו נשמרות להן ימי נדה לחוד וימי זיבה לחוד, לענין שומרת יום כנגד יום שהוא רק בי"א יום שבין נדה לנדה, ובאם ראתה שלשה ימים רצופין ידעה למנות ז"נ ולהביא קיני זיבה, ובודאי תיכף אחר החורבן היו זהירות בחשבונן כפי שהיו רגילות

והנה ראב"ע היה בן י"ד או ט"ו שנה כשחרב הבית כדכ' התוס' בשבת נ"ד ע"ב ובדוכתי טובא, וכשהיה בן י"ח מינוהו נשיא כדאמרינן בברכות כ"ח ע"א, ור"א חסמא היה תלמידו כדאמרינן בחגיגה ד"ג, ולפי שהיה שנים אחדות אחר החורבן, ובהעדר הקרבנות זיבה עלול להשתכח חשבון פתחי נדות וזבות. לכן מצא ר"א חסמא לנחוץ לאמר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות, והזכיר ג"כ קינין משום תקותם למחר יבנה ביהמ"ק, כדחשו לזה כמה תנאי, וקאמר דאינו דומה לתקופות ומזלות אע"ג דבשבת ע"ה ע"א אמרו דגם בהן מצוה לחשוב, אבל קינין ופתחי נדה הן גופי הלכות משום שנוגעים למקור טהרה וקדושת הישראלי, משא"כ תקופות וגמטריאיות הן רק פרפראות לחכמה, וע' רמב"ן לס' המצות שרש ראשון, והשתא ניחא מש"א פתחי נדה, ומפתחי נדה נשמר ממילא גם פתחי זיבה. ואע"ג דלר"ע שילהי מס' נדה ילפינן דין שומרת יום כנגד יום מקראי, אכן ר"א חסמא שהיה תלמידו של ראב"ע כנ"ל, ואיהו בר פלוגתא דר"ע וס"ל דהוא הלמ"מ, לה"ק גופי הלכות

פ"ד מ"א. איזהו חכם הלומד מכל אדם כי', הנה התנא מלמדנו להוציא מדרך העולם שקוראים חכם למלמד לאחרים, וגבור המכריע בגבורתו את זולתו, ועשיר מי יש לו תועפות כסף, ומכובד המקבל כבוד מאחרים, לה"ק לא כי אלא בכל הדברים הוא להיפוך רק שימצא ההעדר בעצמו אז ימצא סיפוק בהכרעתו

שם איזהו גבור הכובש את יצרו כו' איזהו עשיר השמח בחלקו, ע' שמונה פרקים להרמב"ם פ"ז ובעקידה שער ס"ה

מ"ב. הוי רץ למצוה קלה כבחמורה כו', הנה המפרשים ייחסו דברי בן עזאי דהכא לדברי רבי לעיל רפ"ב דאמר הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, ולע"ד לא קרב זא"ז דרבי איירי כשהוא