אור הישר (נזיקין ב) רא

שם יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם, ע' עקידה שער ס"ז

מ"ה. יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך, הוא כנגד האנשים שעבור בני ביתם יתנהגו בהוצאה עשירה, ומקמצין בהוצאת הצדקה, לכן אמר יהי ביתך פתוח לרוחה לאחרים, ויהיו עניים בני ביתך, עמהם תתנהג בעניות מעט, ע"ד שפירש"י בחולין פ"ד סוף ע"א בדרשת חז"ל עה"פ תן חיים לנערותיך, וז"ל לבני ביתך למד דרכי חיים להסתפק במזונות קלים ע"ש

מ"ו. והוי דן את כל האדם לכף זכות, ע' חובת הלבבות שער הכניעה פ"י ובתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ס"ו

מ"ז. הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, הוא ע"ד שאמרו חז"ל בשבת ס"ג ע"א אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגרהו על מתניך אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו

מ"ח. אל תעש עצמך כעורכי הדיינין, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"א

שם וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים כו', פי' ששניהם הם עתה בספק גזל, המוחזק אם רוצה להחזיק לעצמו ממון זולתו, והתובע אם רוצה להוציא שלא כדין מיד המוחזק

מ"ט. שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר, הנה בזה יפה כתב בס' דרך אבות דאפשר דמעשה דבעי מוכסא המובא בסנהדרין מ"ד ע"ב שהסנהדרין הרגו לבנו של שמעון בן שטח ונתגלה אח"כ שהיה ע"פ עדות שקר כדפירש"י שם, זהו שגרם לו לאמר הוי מרבה לחקור את העדים כו'

מ"י. אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, ע' מסלת ישרים פכ"ב

מי"א. חכמים הזהרו בדבריכם כו', לכאורה נראה דמש"א חכמים הוא ק"ו לכל אדם ע"ד שאחז"ל בפסחים צ"ט ע"א יפה שתיקה לחכמים ק"ו לטפשים, אמנם בתוי"ט הביא בשם המדרש שמואל חכמים דוקא, שעל דברי הדיוט אין משגיחין ע"ש, והלשון דסוף המשנה מורה כדבריו דמסיק וישתו התלמידים כו', וע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' צ"ז

מי"ב. אוהב שלום ורודף שלום, פי' אוהב שלום להקרובים אליו במקום ובדעת, ורודף שלום גם לרחוקים

מי"ג. ודישתמש בתגא חלף. הוא ע"ד שאחז"ל בעירובין י"ג ע"ב כל המחזיר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו וזמש"א ודישתמש בתגא חלף, היינו באיזה כתר שישתמש יתחלף לו נגד רצונו, דאם ישתמש בגדולה תברח ממנו, ואם ישתמש בכתר של ענוה אמתית תחזיר הגדולה אחריו, וע' סוטה ד"ט ובס' אהבת ציון להנוב"י דרוש ט'

מי"ד. אם אין אני לי מי לי, הוא ע"ד מש"א בפדר"א פל"ד שבשעת פטירתו ש"א מן העולם הוא מכניס לבניו ולב"ב ולממונו ואומר להם בבקשה מכם בואו והצילוני מן המות הרע הזה כו' עד שכולם משתמטין מלהושיעו עד ש שמעשיו הטובים מקדימין לפניו כדכתיב והלך לפניך צדקך, וכן בע"ז י"ז ע"א גבי ר"א בן דורדיא שאמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים כו' אין הדבר תלוי אלא בי כו', וה"נ אמרינן בשבת קנ"א ע"ב עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, וזמש"א אם אין אני לי מי לי, והענין רחב מאד ובמק"א הארכתי בזה

שם וכשאני לעצמי מה אני, פי' אף עשיר שבעשירים לא יוכל לאמר שא"צ לזולתו, כי תיכף בגיחו מרחם צריך מי שיחתוך טבורו, ובכל טפחות ימי חיי חלדו מי שיכין לפניו מים ומזון וכל צרכי האדם, ואחרי פטירתו מי שישכיבהו למנוחת עולמים ויכסה את קברו, וזהו מה שאמר בן זומא ברוך שברא כל אלה לשמשני ברכות נ"ח ע"א, וכשירגיש בלבו כשאני לעצמי מה אני, ידע כי גם הוא אבר מהגוף הכללי וצריך ג"כ לשמש להקבוץ המדיני, וע"ע בעקידה למגילת קהלת בפסוק טובים השנים

שם ואם לא עכשיו אימתי, הוא ע"ד שאמר ר"א לקמן פ"ג שוב יום אחד לפני מיתתך, והסביר לתלמידיו דדוקא משום דלא ידע האדם את עתו לכן יהיה כל ימיו בתשובה שבת קנ"ג ע"א, וממילא על כל שעה ושעה מחייו קורא אני עליו אם לא עכשיו אימתי

מט"ו. שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות, במשנה זו שמעינן שמאי כל הנוגע בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ראשית השמיענו שלימוד התורה לא יהיה אצלו עראי רק קבע, וזהו מה שמברך בכל יום בקומו משנתו לעסוק בדברי תורה, היינו שהתורה תהיה אצלו עסקו האמתי בעולמו, ושאר ענייניו לכלכל את ביתו יהא אצלו עראי וטפל, וכאשר יבא לימוד תורתו לפועל ומעשה יאמר מעט ויעשה הרבה, כי אחרי ללמוד וללמד המטרה התכליתית היא לשמור ולעשות ולקיים, אולם כאשר יהיה טרוד כ"כ בלימוד וקיום התורה אפשר שיהיה פרוש ונבדל לגמרי מזולתו, לכן לשמור שיווי המשקל בין אדם לחבירו הזהיר והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות, וזהו מה שאחז"ל לקמן בסמוך ולא המדרש עיקר אלא המעשה, דמאמר זה כולל המעשים טובים בין אם הוא בין אדם למקום או בין אדם לחבירו

מט"ז. ר"ג אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות, הנה דרך כל איש ישר בעיניו, ולא די מה שהוא לעצמו שבע רצון מדרכיו, עוד ירצה להיות מדריך לזולתו ולכל