אור הישר (נזיקין ב) ר

דאיהו ע"פ שיטתו ס"ל דע"פ עד אחד משיאין, ואין להקשות הלא הלכה כר"ע מחבירו ולא מחבריו ואיך קבעו דעתו בבחירתא, די"ל משום דמלבד דעת נחמיה איש בית דלי הוא כן גם דעת ר' יהודא בן בבא לעיל רפ"ו ור"ג הזקן ביבמות קט"ו ע"א. וע' רש"י שבת קמ"ה ריש ע"ב ובת' הריב"ש סי' קנ"ה ובמל"מ פי"ב הט"ו מה' גירושין

מ"ו א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית כו' שקדושה ראשונה קדושה לשעתה וקדושה לע"ל, ונראה דמש"א שמעתי קאי על הקבלה מאחד של שלשה הנביאים דמייתי ר' יוחנן בזבחים ס"ב. ופירש"י חגי זכריה ומלאכי שאחד העיד להם שמקריבין אע"פ שאין בית ע"ש, ולכאורה ע"פ קבלה זו כמ"כ העיד להם הנביא השני על המזבח ועל מקום המזבח וא"כ מאי האי דקא קשיא ליה לרב יוסף שם אלא מזבח, מנא ידעי וכמה אמוראים תירצו באופנים שונים ע"ש, ובע"כ דקבלה זו לא היתה מאומת לכולם, ובזה ניחא הא דכמה תנאים ואמוראים ס"ל דק"ר לא קדשה לע"ל, ואם הקבלה היתה מקובלת לכולם לא היה חולק בדבר, ור' יוחנן דנקיט הקבלה לטעמיה אזיל בשבועות ט"ז דאמר ע"פ נביא נאכלת וע"פ נביא נשרפת ופירש"י חגי זכריה ומלאכי היו שם ועל פיהם ברוה"ק עשו ואין טעם בדבר ע"ש. וכן ס"ל לר' יוחנן בזבחים ק"ז דמעלה בזה"ז חייב דק"ר קדשה לשעתה וקדשה לע"ל ע"ש ואע"ג דזה אין ענין לקדושת הארץ כדכ' התוס' בזבחים ס"ב שם, אפ"ה ר' יוחנן נקט הקבלה אף לקדושת הארץ כדא"ל לר"ל ביבמות פ"א ע"א מי סברת תרומה בזה"ז דרבנן וכן בירושלמי חלה פ' שתי נשים קא"ר יוחנן רבותנו שבגולה היו מפרשין תרומות ומעשרות ע"ש, והוא משום דאיהו ס"ל דקדשה לע"ל וע' בתוס' חולין ד"ז ע"א

ורב יוסף דלא ס"ל הקבלה דמקריבין אע"פ שאין בית כנ"ל לטעמיה אזיל בזבחים מ"ה ובסנהדרין נ"א שהקשה לו אביי כל שחיטת קדשים לא ליתני הלכתא למשיחא, והשתא אי ס"ל לרב יוסף דמקריבין אע"פ שאין בית א"כ גם בזה"ז נוכל להקריב קרבנות ושחיטת קדשים לאו הלכתא למשיחא היא, ובע"כ דס"ל ק"ר ל"ק לע"ל וע' זבחים פ"ז ע"א תוד"ה הלכתא, ובהנחה זו מיושב כמה קושיות התוס' בש"ס ברווחא, כמו ס"פ התכלת גבי חביתי כה"ג ובזבחים ובסנהדרין שם וביומא י"ג שהקשו בכה"מ הלכתא למשיחא ע"ש, ולפמש"כ ניחא דהא דקאמר בש"ס הלכתא למשיחא הוא רק אליבא דרב יוסף דס"ל ק"ר לקלע"ל, ומוכרחין אנו לחכות בכל מעשה הקרבנות עד דאתא משיחה בב"א, משא"כ בכל המקומות שהקשו התוס' הוא אליבא דר' יוחנן דס"ל ק"ר קדשה לע"ל ומקריבין אע"פ שאין בית ולאו הלכתא למשיחא הוא, וכמ"כ מיושב קושיות התוס' במנחות ע"ב ובשבת קל"ג ובפסחים ס"ט שהקשו אהני תנאי ואמוראי הלכתא למשיחא ע"ש, אולם לפמש"כ אפ"ל דאינהו ס"ל דמקריבין אע"פ שאין בית כנ"ל

מ"ז וחכ"א לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו', וכ' הראב"ד דהאי לפני בוא יום ה' הוא יום אחד לפני ביאת המשיח כו' ע"ש, ועפ"ז ניחא בפשוטו לשון הש"ס בעירובין מ"ג ע"ב דקאמר דהא לא אתא אליהו מאתמול, אכן בפסיקתא ס"ס ל"ו ובילקוט ישעיה רמז של"ז שם מבואר דקודם שלשה ימים שיבא משיח בא אליהו כו' ע"ש, ולפ"ז צריך לפרש האי מאתמול דאמרו בעירובין דקאי על יום הראשון מהשלשה ימים, ועפ"ז בלתי מובן הסוגיא שם דכל השקלא וטריא הוא רק על חד יומא, ונ"מ לעבור על נזירותו, וע"ש בתוס' וצ"ע. אבות

פ"א מ"א. משה קבל תורה מסיני, הא דקאמר מסיני ולא בסיני ע' בהקדמת עונג יו"ט

שם ומסרה ליהושע כו', ע' בהקדמת הרמב"ם ובחובת הלבבות שער עבודת האלקים פ"ד

שם ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה, ע' כוזרי מאמר שלישי סי' ס"ה ובעקידה שער ששים

מ"ב. על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, ע' עקידה ר"פ אחרי וע"ע בראב"ן סי' ס"ב ובמש"כ בחידושי לקידושין ד"ב ע"א

מ"ג. אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס כו', ע' בס' פני האריה החי ח"ב דרוש א' בחובת הלבבות שער הבטחון פ"ד ובשער חשבון הנפש פ"ג ובעקידה שער מ"ד ובס' יראים סי' ז'

מ"ד. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם, וכ' התוי"ט בשם הרמ"ה דהוא משמעון ואנטיגנוס, ומסיק דיש גורסין ממנו כו' וע' בתפארת ישראל, אולם בתשב"ץ ח"ד סי' מ"ב גריס ממנו ומפרש דכוונת המשנה לאנטיגנוס איש סוכו, ושם האריך מאד בביאור משניות אלו בטוב טעם ע"ש.