אור הישר (נזיקין ב) יט

ע"ב דסתם יהודא וגליל כשעת חירום דמי, ע' בת' מהרי"ק סי' ק' ובתמים דעים להראב"ד סי' נ"ט

תוד"ה אין מחזיקין. אלא פשיטא ליה לגמרא דהחזקה נשמעת מרחוק אבל מחאה לא כו', ע' נה"מ סי' קמ"ג סק"א

דף ל"ט ע"א כל מילתא דמיתאמרה באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא, ע' מה שהאריך בזה בס' חפץ חיים כלל ב' ס"א

רשב"ם ד"ה ומשני עצה טובה. שאם ימחה במקומו ולא ילך ויוציא עכשיו מידו הפירות שאכל המחזיק יוציא ממנו בטורח דקשה גזל הנאכל כו', ע' שער משפט סי' קמ"ו סק"ג

ע"ב אמר רבא הלכתא צריך למחות בסוף כל שלש ושלש. ע' בת' הריב"ש סי' שכ"ז

שם תני בר קפרא ערער חזר וערער אם מחמת טענה הראשונה ערער אין לו חזקה ואם לאו יש לו חזקה, ע' נחל יצחק סי' נ"ו סעיף ו' ענף ב'

תוד"ה מחאה. וא"ת מה מועיל הכתיבה והא לא חשיב שטר אם לא נעשה מדעת מי שהוא חובתו כו', ע' קצוה"ח סי' קמ"ו סק"ג

בא"ד דהא אפילו יתברר לנו שלא שמע המחזיק מחאה מהני לבטל החזקה, ע' ח"ס חח"מ סי' צ"ח

בא"ד והא דדרשינן בספרי מפיהם ולא מפי כתבם לא אתא אלא למעוטי דוקא אלם שאינו בר הגדה כו', וכ"כ נמי התוס' ביבמות ל"א ע"ב, וע' כתובות ד"כ ע"א תוד"ה ור' יוחנן ובמש"כ בחידושי עה"ת פ' שופטים וליבמות שם

דף מ' ע"א אביי ורבא דאמרי תרווייהו אפילו עלי ועליך, ע' באר יצחק חאה"ע סי' ט"ז

רשב"ם ד"ה ואצ"ל כתובו. והא דלא כייל ותני להו ולימא מחאה ומודעה וקנין בפני שנים כו', ע' בת' מהרי"ק סי' פ"ז

תוד"ה קנין בפני שנים. אור"ת דלא אתא למעוטי שלא יהא חשוב קנין כשנעשה שלא בפני ב' כו', ע' משך חכמה למגילת רות בפסוק ויאמר בעז לזקנים וע"ע בת' הרא"ש כלל ס"ו סי' ח'

, תוד"ה קיום שטרות. אע"ג דר"נ גופיה בסנהדרין ד"ה ס"ל שנים שדנו דיניהם דין קיום שטרות שאני כו', ע' מה שחידש עפ"ז בנחל יצחק סי' ג' ענף ב'

ע"ב מודעא דמאי אי דגיטא ודמתנתא גלוי מילתא בעלמא היא כו', ע' בתשובות הר"ן סי' מ"ג ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר' אליעזר. יצחק סי' ט"ז

שם מודי רבא היכא דאניס וכמעשה דפרדיסא כו' ואי לא כבישנא לשטר משכנתא כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ד' ובמהרי"ק סי' קפ"ה

שם א"ר יהודא האי מתנתא טמירתא לא מגבינן. בה כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' ד"ש וע"ע בתשובות הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קצ"ט

שם אמר להו לסהדי זילו איטמורו בעיבר ימינה וכתבו ליה אתו לקמיה דרבא אמר להו לא מר קנה ולא מר קנה ע' בת' הרמ"א סי' ל"ג

שם ולא היא התם מוכחא מילתא דמחמת אונסא הוא דכתב לה כו', ע' בחידושי מהר"י מיג"ש ובמה שהאריך בזה בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' ט"ו וע"ע בת' הריב"ש סי' רל"ב

רשב"ם ד"ה גלוי מילתא. דכיון דלא נאנס כלל אנן סהדי דגמר בלבו בשעת מעשה לעשות גט גמור כו', ע' מה שהאריך בזה בת' ברכת חיים סי' ע"ו

דף מ"א ע"א סתמא מאי רבינא אמר לא חיישינן רב אשי אמר חיישינן והלכתא חיישינן, ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' תק"מ ושם סי' תקמ"ה וע"ע בת' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ב

במשנה והבא משום ירושה אינו צריך טענה. ע' בתשובות הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שכ"א ובת' בנו רבינו אברהם סי' ס"ז

שם כר' יהודא ור' ישמעאל דאמרי כל בפניו לאלתר הוי חזקה לית הלכתא כוותייהו, ע' בת' פני יהושע ח"א חי"ד ס"ס י"ג

שם והא אחיל דאתא וסייע בגודא בהדאי א"ל מחילה בטעות היא כו', ע' בת' רשד"ם חח"מ סי' רל"ד וסי' שכ"א וע"ע תוס' ב"מ ס"ו סוף ע"ב ובת' עונג יו"ט סי' ל"ח ובס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ו

שם כי היכי דאת לא הוה ידעת הוא נמי לא הוי ידע, וכ' בנמו"י שמעינן מהכא דאילו הוה ידע המזכה אע"ג דלא ידע רב ענן שהוא הזוכה קנה כו' וכ' הראב"ד דל"ד לעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הוא לא קנה כיון שזוכה גופיה לא ידע דשאני הכא דאיכא דעת אחרת מקנה, ובקצוה"ח סי' ער"ה סק"ד האריך בזה וכ' דבדעת אחרת מקנה אותה לא בעי כוונת המקבל או הקונה, אבל בנה"מ סי' רי"ש ס"ק י"ד כ' דדוקא במתנה מהני דעת אחרת מקנה אבל לא במכירה, וכ"כ בח"ס ח"ו סי' כ"ח דשאני מכר, וע' בת' הריב"ד חא"ח סי' ט"ז

רשב"ם ד"ה והא אחיל. והא יש לי טענה ודאית שהקנה לי קרקע כו' וכמ"ד לך חזק וקני דמי, ע' בת' מהרי"ק סי' קי"א

תוד"ה אמר ליה. דהתם משמע דבכ"מ לר"ג מחילה בטעות הוי מחילה כו' והכא סבר ר"נ דלא הויא מחילה, ע' מה שתירץ בזה בקצוה"ח סי' קמ"ב ומה שדחה לדבריו בנה"מ שם

בא"ד שאפילו היה מוכר יודע שיוכל לחזור לא היה חוזר דניחא ליה דליקום בהימנותיה, ע' בת' הגרע"א סי' ל"ז.