אור הישר (נזיקין ב) קצ

ל"ו ובמגילה ד"ז וכבר האריכו התוס' בכעין זה במנחות צ"ג ובש"מ, כן משום דבמכות עיקר, להכי מסיק נמי התם ר' יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח, והכא תנינן לפלוגתא דר"י וחכמים בזה בברייתא לקמן י"ב ע"ב

שם ת"ר שמן המשחה שעשה משה במדבר כו', בכל הענין הארכתי בחידושי לכריתות ד"ה

שם ואפילו כה"ג בן כהן גדול טעון משיחה מנלן דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו כו', ע' בת' הרשב"א סי' שי"ן

שם למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' ירושה היא לכם, ע' ר"ה ד"ב ע"ב וברש"י ד"ה ומלך בן מלך

דף י"ב ע"א תני חדא בתחילה מוצקין שמן על ראשו ואח"כ נותנין לו שמן בין ריסי עיניו ותניא אחריתי בתחלה נותנין לו שמן בין ריסי עיניו ואח"כ מוצקין לו שמן על ראשו תנאי היא כו', ע' בת' משיב דבר ח"א ס"ס מ"ם

שם ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא ח"ו מעלתי בשמן המשחה כו', ע' מסלת ישרים פכ"ד

שם אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא לעולם יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא כו', בכריתות ד"ו ע"א הגרסא למיכל בריש שתא כו', וע' באוצר הגאונים לפסחים קי"ב ע"א ולר"ה ל"ב

רש"י ד"ה אתיא שם שם. מה ארון נגנז אף צנצנת המן נגנז, ע' גבורת ארי ליומא נ"ב ע"ב במלואים ושם נ"ג ע"ב

ע"ב דתניא אירע בו פסול בכה"ג ועבר ומינו כהן אחר תחתיו כו', ע' מג"א ס"ס קנ"ג ובח"ס חא"ח סי' מ"א

שם מעלין בקדש ואין מורידין. עמש"כ בחידושי למנחות צ"ט ע"א

שם וכל עבודת יוה"כ אינה כשרה אלא בו, עמש"כ בחידושי לחולין כ"ט ע"ב ע"ד התוד"ה ל"ל למרק

שם וכולן נוהגין במשוח שעבר כו', ע' בת' הרא"ש סוף כלל י"ג

שם כי נזר שמן משחת אלהיו עליו ולא על חבירו, ע' רמב"ן לסה"מ שרש חמישי

שם ר"ע אומר אין לי אלא שעבר מחמת קריו מחמת מומין מניין ת"ל והוא כו', ע' מה שהאריך בזה בס' תשובות רבי אליעזר סי' ט"ו ובמשך חכמה פ' אמור בפסוק וקדשתו

שם משיח שנצטרע מהו באלמנה מידחא דחי או מפטר פטר כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מקץ סי' ל' אות א'

במשנה כהן גדול מקריב אונן, ע' פדר"א פל"א ובביאור הרד"ל שם אות מ"ד

במשנה כל התדיר מחבירו קודם את חבירו כו', הארכתי בזה בחידושי לזבחים ר"פ כל התדיר

דף י"ג ע"א הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת דין הוא שיקדים המכפר למתכפר כו', ע' גבורת ארי ליומא מ"ד ע"א ושם נ"ז ע"א במלואים

במשנה האיש קודם לאשה להחיות, וכ' בת' באר יצחק סוף חא"ח בשם שאילת יעב"ץ דה"ה בעניני מצוה דכיון דלהחיות גוף איש קודם לאשה כש"כ בחיות הנפש

שם ת"ר היה הוא ואביו ורבו בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו. הנה הטעם מבואר במשנה ס"פ אלו מציאות גבי השבת אבידת רבו דקודמת להשבת אבידת אביו. שאביו הביאו לעוה"ז ורבו מביאו לעוה"ב, ומטעם זה יצא התשבץ בח"א סי' קכ"ב לדון ק"ו, דאם על אביו אומר בתוך יב"ח לפטירתו הריני כפרת משכבו כדאמרינן בקידושין ל"א ע"ב מכש"כ על רבו ע"ש

במשנה כהן קודם ללוי לוי לישראל כו' אימתי בזמן שכולם שוים כו', ע' מיוחסות סי' ר"ד

שם ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ, ע' בת' דבר אברהם ס"ס כ"ו

ע"ב בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שרבים צריכים להם מפסיעין על ראשי העם, בלשון זה מועתק סי' רמ"ד סט"ז וע"ש בש"ך וט"ז ובקונטרס עץ שתול סי' מ"ד

שם וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ה' כו', עמש"כ בחידושי למכות ד"י ע"א ולמגילה י"ח ע"א

שם שמעינהו רבי יעקב בן קרשי, בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ד' הגרסא בן קרושאי

שם מיהו נקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לד"מ אחדים ולר' נתן יש אומרים כו', כתבתי בס"ד דבר נחמד בזה באריכות בחידושי לבכורות ד"ס ע"א

שם ר"מ לא אזיל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, לכאורה ר"מ לטעמיה בזה בגיטין נ"ב ע"א גבי ההוא אפוטרופוס דקאמר דברי חלומות כו', אבל יל"ד מהא דיומא פ"ג ע"ב דאע"ג דר' יהודא ור' יוסי לא חשו מ"מ חייש ר"מ לחלמא וצע"ק, וע' סנהדרין ד"ל ע"א ובשאילתות ר"פ מקץ ובתשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח קכ"ט

דף י"ד ע"א א"ל גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה, ע' בת' שבות יעקב ח"ב חי"ד סי' צ"ו

שם רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכין למרי חטיא, ע' מה שהאריך בזה בת' סי' קס"ט וע"ע בהקדמה לת' לחם שלמה.