אור הישר (נזיקין ב) קפז

שם או זקן שלא ראוי לבנים ה"ז פטור, וכ' הרמב"ם בפיה"מ דלהכי אינו כשר לדיני נפשות לפי שהוא אכזרי ולא ירחם על בני אדם לפי שאינו יודע אהבת הבנים, וכן פירש"י נמי בסנהדרין ל"ו ע"ב וע' באר שבע בסוגיין, ולפ"ז יל"ד קצת אמאי לא חשיב נמי סריס כדחשיב בתוספתא וברייתא דסנהדרין וכדפירש"י שם דחד טעמא הוא לשניהם, ואפשר דלפ"מ דדייק במשנה זקן שלא ראוי לבנים, שהוא מורה על זקן מופלג בשנים וכדדייק בבאר שבע הכא בפי' רש"י דהתם שכ' זקן ששכח כבר צער גדול בנים ע"ש, לפ"ז ממילא נכלל בזה גם סריס כנ"ל, משא"כ בסנהדרין דקתני סתם זקן להכי צריך למיתני גם סריס ורש"י הוכרח לפרש שם דהאי זקן הוא ששכח כבר צער גדול בנים כנ"ל, וע"ע בת' שבות יעקב קמא הא"ח סי' כ"ט

שם א"ר חסדא א"ק והתיצבו שם עמך עמך בדומין לך ואימא עמך לשכינה אלא אר"נ בר יצחק א"ק ונשאו אתך בדומין לך, והנה בירושלמי דפרקין ה"ד קאמר והתיצבו שם עמך מה את לא גר ולא נתין ולא ממזר אף הן לא גרים ולא נתינים ולא ממזרים ע"ש, הרי דלא דריש מקרא דונשאו אתך ולא חש נמי לקושית הש"ס דהכא ואימא עמך לשכינה

אמנם אכתי איכא למידק איך בעי למימר דהאי והתיצבו שם עמך הוא משום שכינה הלא זהו ילפינן מקרא דונשאו אתך במשא העם דפ' בהעלותך. והאי ונשאו אתך דקאמר רנב"י הכא הוא דפ' יתרו, כדפירש"י בסנהדרין ל"ו ע"ב ובקידושין ע"ו ע"ב וע"ש בתוד"ה והקל וצ"ע כעת

במשנה הורו ב"ד ועשו כל הקהל או רובן על פיהם מביאין פר כו' דר"מ רי"א י"ב שבטים מביאין י"ב פרים. כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ט"ו

דף ה' ע"א התם נמי הא כתיב אשר חטא בה ההוא מבע"ל פרט למתעסק, הארכתי בזה בחידושי לכריתות דף י"ט

שם מ"ט דר' יהודה קסבר ד' קהלי כתיבי כו' חד לחייב על כל קהל וקהל כו', ע' דורש לציון דרוש א'

שם ור"ש תלתא קהלי כתיבי כו' מעיני הקהל אורחיה דקרא הוא כדאמרי אינשי מעיני דפלניא, ולכאורה אזיל בזה ר"ש לטעמיה בב"מ ל"א ע"ב דרבנן ס"ל דתעביטנו מבע"ל על יש לו ואינו רוצה להתפרנס ולר"ש דס"ל יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו תעביטנו ל"ל דברה תורה כלשון ב"א ע"ש, אלא דלפ"ז צע"ק בתוס' שם ד"ה דברה תורה ועמש"כ שם עה"ג

ע"ב מאי חדשה א"ר יוחנן שחידשו דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה, ע' פסחים צ"ב ע"א תוד"ה טבול יום ובר"ש כלים פ"א מ"ח וע"ע תוס' זבחים ל"ב ע"ב ד"ה שחדשו ובמש"כ בחידושי שם ובתשב"ץ ח"ג סי' קל"ז

שם דכתיב ויאמר אלי הנני מפרך והרבתיך ונתתיך לקהל עמים וגו' מאן אתיליד ליה ההיא שעתה בנימן כו', ע' בס' לפלגות ראובן ח"ו דף ס"ו ע"א

דף ו' ע"א כיוצא בו א"ר יוסי הבאים מהשבי בני הגולה כו', ע' תמורה ט"ו ריש ע"ב ברש"י ובתוס' ד"ה כיוצא בו ובת' פנים מאירות ח"ג סי' כ"ד

שם כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ראויה כפרה זו שתכפר על יוצאי מצרים כו', ע' ספר חסידים סי' תתשע"א

שם ה"נ מסתברא דאי לא תימא הכי אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה כנגד מי אלא הוראת שעה היתה כו', ע' משך חכמה לפ' שלח בפסוק ונסכו כמשפט ובהעמק דבר שם בפסוק והם הביאו את קרבנם

ע"ב א"כ חסרי להו י"ב שבטים אמר אביי אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, הנה בפדר"א פל"ו יליף מהאי קרא דבני בנים הרי הן כבנים, וביבמות ס"ב ע"ב דלא יליף מהכא מסתמא סבר כמסקנא דהכא דלנחלה הוקשו ולא לדבר אחר כדכ' שם בביאור הרד"ל ובמק"א הארכתי בזה

שם אמר רבא והא כתיב על שם אחיהם יקראו בנחלתם לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר, ע' דורש לציון דרוש א'

שם שלמה עשה ז' ימי חנוכה ומה ראה משה לעשות שנים עשר ימי חנוכה כדי לחלוק כבוד לנשיאים, ע' בביאור הרחב דבר לפ' בהעלותך יוד יוד

שם וכי דנין אפשר משאי אפשר, עי' מנחות פ"ב ע"ב תוד"ה והשתא ובבכורות נ"ו ע"א תוד"ה ומה בנך ובמש"כ בחידושי שם, וע"ע בת' פני יהושע ח"א סי' ב' ובטו"א מגילה ד"ט ע"ב

שם ר"ש בחד מקום גמיר, ע' תוס' תמורה ט"ז ריש ע"ב ובמש"כ בחידושי שם

שם הב"ע כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה כו', ע' העמק דבר לפ' נצבים ל' ח'

רש"י ד"ה שאין תמורה בצבור. דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר דלשון יחיד הוא ולא צבור ושותפין כו', ע' בת' דבר אברהם סי' י"ד

דף ז' ע"א לאשמת העם הרי הוא משיח כציבור כו', ע' בתשובות הרשב"א סי' תקנ"ג

שם אילימא דהוא מופלא והן אינן מופלין פשיטא דמתכפר לו בפ"ע הוראה דלהון ולא כלום כו', ע' משך חכמה לפ' תצוה בפסוק וכפר אהרן.