אור הישר (נזיקין ב) קפו

תוד"ה

הורו לה ב"ד להנשא. האי ב"ד אינו סנהדרי גדולה כו'. ע' לח"מ פ"ה ה"ה מה' שגגות ובמל"מ שם פי"ד ה"ג ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' צ"ו

ע"ב א"ר יהודא אמר שמואל זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב. כו', ע' מל"מ פי"ב ה"א מה' שגגות

שם דתניא ר' יהודא אומר זאת תורת העולה היא הרי אלו שלשה מיעוטין, ע' זבחים ס"ח ע"א תוד"ה מלק בשמאל ובמש"כ בחידושי שם כ"ז ע"ב

דף ג' ע"א ור"נ אמר שמואל זו דברי ר"מ אבל חכ"א יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' צ"ו

שם אמר רב אסי ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל כו', בירושלמי דפרקין ה"ב ובפסחים פ"ז סוף ה"ו הוא בשם רבי אמי בשם רשב"ל, וע' ברמב"ם פי"ג ה"ב משגגות ובפ"ד הי"א מה' סנהדרין ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ד

שם שנאמר ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים וגו', ע' מנחת חינוך מצוה ק"כ

רש"י ד"ה ור"מ. בירושלמי מפרש ה"מ היכא דליכא אלא ב' מיעוטין אבל הכא דאיכא ג' מיעוטין בזה אחר זה בחד קרא כולהו אתו למעט כו', ע"ל ד"ב ע"ב תוד"ה הרי ובמש"כ בחידושי לזבחים כ"ז ע"ב ולמנחות ד"ט ע"ב

ע"ב א"ר יונתן מאה שישבו להורות אין חייבין עד שיורו כולן שנאמר אם כל עדת ישראל ישגו כו'. בנוגע לחשבון המאה והילפותא מהאי קרא ע' מל"מ ספ"ט מה' סנהדרין ובת' משיב דבר ח"ד סי' ד' וסי' ז'

שם דבכל התורה כולה קיי"ל רובו ככולו כו' הנה האי קיי"ל דרובו ככולו היא מדאורייתא כמבואר בנזיר מ"ב ע"א, ועפ"ז מובן בחולין ד"ע ע"א דהש"ס פריך בפשיטות אילימא רובו ממש עד השתא לא אשמעינן דרובו ככולו

שם והא הכא דכתיב הגוי כולו ורובא ככולא דמי ע' במיוחסות סי' ר"פ ובת' הריב"ש סי' רמ"ט ובתשב"ץ ח"א סי' קכ"ג

שם תיובתא דר' יונתן תיובתא ואלא מאי כל עדת דקאמר רחמנא ה"ק אי איכא כולם הויא הוראה ואי לא לא הויא הוראה. ע' בת' הרי"מ חי"ד סי' ט'

שם כי היכא דנימטיין שיבא מכשורא. ע' רש"י סנהדרין ד"ז ע"ב ד"ה דנמטיין ובהעמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' נ"ח אות י"ב

במשנה הורו ב"ד וידעו שטעו וחזרו בהן כו'. ע' פתח השער לת' חמדת שלמה

שם אומר ר"ש כל הוראה שיצאה ברוב צבור יחיד העושה אותה פטור, ע' ברש"י ותוס' שבת צ"ג ע"א ד"ה ה"ג ור"ש ובחוט המשולש חלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' י"ג

שם פר העדש"צ ושעירי עכו"ם בתחילה גובין עליהן דברי ר"ש ר' יהודה אומר מתרומה הלשכה הן באין כו', ע' מנחת חינוך מצוה ק"כ ובאור שמח פ"ד ה"י מביאת מקדש ובת' דגל ראובן ח"א סי' י"ג

דף ד' ע"א משל דסומכוס למה"ד לאדם שהביא כפרתו ביה"ש ספק מבעוד יום נתכפר לו ספק משחשיכה נתכפר לו שאין מביא אשם תלוי, ע' שאג"א סי' י"ז שיצא נגד דעת הראשונים, והוכיח מהכא דדם אינו נפסל עד צאת הכוכבים שהיא לילה

שם אין ב"ד חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו כו', ע' רמב"ן לסה"מ שרש ראשון

שם ואב"א דאמרי זבה לא הויא אלא ביממא דכתיב כל ימי זובה, יל"ד לפ"ז בשילהי נדה בהא דרב שמעיה מקשה אימא ביממא תיהוי זבה כו' פירש"י שם כדכתיב ימים רבים ע"ש, ואמאי נטה מלשון הש"ס דהכא דנקטו בזה קרא דכל ימי זובה, וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' תזריע סי' פ"ז אות ד' ובמש"כ בחידושי לנדה שם בהדרן לש"ס

שם ואיב"א דאמרי השתחואה גופא כדרכה הוא דאסור דאית בה פישוט ידים ורגלים הא השתחואה דלית בה פישוט יו"ר שריא. ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' ט"ו אות ז' וע"ע בת' הרמב"ם הנדפס בשנת תרצ"ד סי' שס"ה ובתשב"ץ ח"ג סי' שט"ו

רש"י ד"ה החזיק בדרך לילך למדינת הים ועדיין ישנו בעיר כו', ע' בת' שבות יעקב ח"ב חא"ח סי' מ"ו

רש"י ד"ה השתחואה בפשוט ידים ורגלים כדכתיב וישתחו אפים ארצה ע"כ, וקשה הלא בברכות ל"ד ע"ב ובשבועות ט"ז ע"ב ובמגילה כ"ב ע"ב בכל המקומות יליף הש"ס דהשתחואה זו פשוט ידים ורגלים מדכתיב הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה, ומדוע נאיד רש"י ממה דיליף בגמרא, ואם ניחא ליה לרש"י ללמוד מקרא המוקדם בפ' וירא. א"כ מה מצאו בכל המקומות בש"ס לדלג אהאי קרא שהביא רש"י ולמילף מקרא דפ' וישב וצ"ע

תוד"ה קרי ביה. וי"ל דודאי דבר כולה דבר משמע כו', ע' סנהדרין ד"צ ע"א רש"י ד"ה פטור

ע"ב בעי רב יוסף אין חרישה בשבת מהו כו' ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' י"ג ובמנחת חינוך מצוה ק"כ

במשנה או שהיה אחד מהן גר או ממזר כו'. בירושלמי דפרקין ה"ד פריך וכי ב"ד ממנין ממזרין וע"ש במה"פ ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' קפ"ב.