אור הישר (נזיקין ב) קפג

שם כדתני בר קפרא אינו חייב עד שיכתוב שם עכו"ם כו' ע' קו"א לת' מהרי"ל דיסקין ז"ל סי' ק"ה

במשנה נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת ע' גיטין ל"ג ע"א תוד"ה ואפקעינהו

ע"ב במשנה יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין החורש בשור ובחמור כו', הנה בגמרא הקשו דליחשוב נמי הזורע בנחל איתן ומוחק את השם בהליכתו כו', וקשה אם בדרך זה הו"מ נמי לאמר דהאי נזיר דחשיב במשנה היה ג"כ טמא ושתה יין ואכל חלב שהוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ ובדרך הליכתו גיפף ונשק לעכו"ם ונשבע בשם ומקלל ומגדף וקוסם קסמים ושיבר כלים בהליכתו וכה"ג טובה וצ"ע כעת

שם רב אשי אומר אפילו לא שהה אלא כדי לפשוט וללבוש חייב, ואילה"ק הרי לאו שא"ב מעשה הוא ואין לוקין עליו, אפ"ה חשבינן ליה הכא כמעשה כמש"כ בשאגת אריה סי' ל"ב וע' עמק יהושע סי' א' וע"ע נובי"ק חא"ח סי' ל"ה

שם מני ר"ע היא דאמר המקיים כלאים לוקה, ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ב בהגה"ה ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו ובס' תורת רפאל ה' חוה"מ סי' צ"ד

שם א"ל רבה יש חילוק מלאכות בשבת ואין חילוק מלאכות א"ל עדא תהא, ע' בס' נחלת יעקב להגר"י מליסא בחידושיו לביצה די"ב ע"ב

שם המבשל גיד בחלב ביו"ט ואכלו לוקה חמש כו', ע' סה"מ ל"ת קפ"ז

דף כ"ב ע"א ועייל עצי אשירה ואזהרתיה מהכא ולא ידבק בידך כו' ולילקי נמי משום לא תביא תועבה כו', ע' רמב"ן ומג"א לסה"מ שרש תשיעי

, שם אלא הב"ע כגון שבישלו בעצי הקדש ואזהרתיה מהכא ואשיריהם תשרפון באש כו', והא דלא קאמר משום הזיד במעילה ע' אור שמח פ"ז ה"ח מה' מעילה

שם מתקיף לה רב חנניה ולחישוב נמי המוחק את השם בהליכתו וכו', ע' תשבץ ח"א סי' ב'

שם וליחשוב נמי הקוצץ אילנות טובות כו', ע' בת' חיים שאל ח"א סי' כ"ב ובת' משיב דבר ח"ב סי' נ"ו ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' ט"ל ובהעמק דבר פ' שפטים כ' י"ט

שם וליחשוב נמי כגון דאמר שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט דמינו דחלה עליה שבועה בחול חלה נמי ביו"ט מידי דאיתיה בשאלה לא קתני כו' דלא קאמר דשבועתו היתה ע"ד רבים דאין לה הפרה ע' בת' מהרי"ק סי' נ"ב ובנובי"ת חא"ח סי' קי"ז ובת' הגרע"א סי' ס"ה

שם מידי דאיתא בשאלה לא קתני ולא והרי הקדש בבכור, ע' תוס' כריתות י"ג סוף ע"ב ובטו"א לר"ה כ"ח ע"ב ובמש"כ בחידושי לכריתות שם

שם והרי נזיר בנזיר שמשון ע' נזיר ד"ד ע"א תוד"ה מה ובמש"כ בחידושי שם

שם א"ר הושעיא המרביע שור פסוה"מ לוקה שנים א"ר יצחק המנהיג בשור פסוה"מ לוקה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ב' סי' ט"ז ובראב"ן סי' נ"ה ובס' דברי יצחק מחתני הגאון הצדיק מרא דארעא דישראל מהרי"א הרצוג שליט"א שהאריך בזה מאד

במשנה אין אומדין אותו אלא במכות ראויות להשתלש, ע' תשב"ץ ח"ב סי' נ"א

ריב"ן ד"ה מיגו דחיילא. (איסור כולל היינו שאין איסור נוסף על החתיכה אלא כולל אחרים באיסורא כו', ע' נובי"ת חא"ח סי' ק"כ

ריב"ן ד"ה נזיר שמשון, וקשיא לן ההוא נמי בשאלה איתיה שהיה אביו יכול לישאל עליו כו', ע' מל"ט פ"ב הי"ג מה' גזירות ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

תוד"ה א"ל כגון. ואולי י"ל דמשכ"ל בהן כגון עפר תיחוח כו', ע' העמק שאלה לשאלתות פ' ויקרא סי' ע' אות א'

ע"ב כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בס"ת כתיב ארבעים ואתו רבנן ובצרו חדא, ע' בהקדמת שב שמעתתא ובעקידה שער ע"ט ובת' שבות יעקב א"ח ח"א סי' י"א וע"ע בת' הרא"ש כלל י"ג סי' י"ד

במשנה כיצד מלקין אותו כו' ורצועה בידו של עגל כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה כו', ע' אוצר הגאונים לעירובין י"ז ע"ב מה שהביא בזה בשם רב כהן גאון ז"ל וע"ע שם לכתובות דף מ"ה

שם הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת ה"ז גולה על ידו. ע' בת' שבות יעקב ח"ג סי' ק"מ ובקצוה"ח ס"ס שמ"ח ובמש"כ בחידושי לב"ק ל"ב ע"ב וע"ע בת' דבר אברהם סי' כ'

ריב"ן ד"ה חזן שמש הקהל ולא שמעתי בו שום משמעות. עמש"כ עה"ג בשם מהרש"ל וע"ע רש"י ברכות נ"ג ע"א ד"ה הא והא ושם ל"ד ע"א תוד"ה לא יענה ובתוס' מנחות מ"ד ריש ע"ב ובסנהדרין י"ז ע"ב רש"י ד"ה ושני חזנין ובשבת י"א ע"א רש"י ד"ה חזן

דף כ"ג ע"א ת"ר אמדוהו לכשילקה יקלה פוטרין אותו לכשיצא מב"ד יקלה מלקין אותו כו'' (כ"ה גרסת הב"ח) וע' רדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' י"ג.