אור הישר (נזיקין ב) קפב

תוד"ה ולילקי משום בשר בשדה טרפה לא תאכלו. וקשה אמאי לא אסרינן בשר בשדה לאו שבכללות כו' וי"ל דלא חשבינן ליה לאו שבכללות כו' ע"כ, משמע מדבריהם דלקי עלה, ודלא כדעתם ביומא ל"ו ע"ב דכוונתם הכא לאו למלקות אלא לאיסורא בעלמא, וע' תשב"ץ ח"א סי' ס"ז ובמעין החכמה דף י"ט ע"א

ע"ב הפריש בכורים קודם לחג ועבר עליהן החג ירקבו כו' דאר"ז כל הראוי לבילה א"ב מעכבת בו וכל שא"ר לבילה בילה מעכבת בו, והנה בירושלמי בכורים פ"א ה"ה פריך עלה מהא דתנן יבש האילן או נקצץ דמביא ואינו קורא ומשני כשיבש משעה ראשונה. פי' וא"כ לא היה ראוי לקריאה מתחילתו, וע' תוס' ב"ב פ"ב ע"א ד"ה בצרן. ועפ"ז שפיר מפרש הר"ש בבכורים פ"א מ"ו, אהא דתנן יבש המעיין נקצץ האילן מביא ואינו קורא, דמיירי כשיבש או נקצץ קודם שהפריש, דאי בשיבש או נקצץ אח"כ הרי נראו לקריאה ונדחו וירקבו ע"ש

אולם לפ"ז בלתי מובן לע"ד פירש"י בברכות ד"מ ע"א ופסק הרמב"ם בפ"ד הי"ב מה' בכורים, דמפרשי דהפרשת הבכורים היו קודם שיבש המעיין או נקצץ האילן, ולאמר דלית ליה להרמב"ם הא שמעתא ג"כ א"א לאמר, דהא פסק בהדיא ספ"ב מה' בכורים המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח כו' ע"ש, הרי בע"כ הטעם משום דכיון דבשעת הפרשה היו ראויין לקריאה קריאה מעכבת כהא דבירושלמי שם וצ"ע כעת

שם דאר"ז כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו', ע' מל"מ פ"ד ה"ח מה' יבום ובשאג"א סי' ז' ובמש"כ בחדושי לחולין ר"פ כסוי הדם

שם מניח כהן ידיו תחת ידי בעלים ומניף, עמש"כ בחידושי למנחות ס"א ע"ב

תוד"ה כל שבקדש. וי"ל דלפי' הקונטרס דלעיל ניחה דלוקה דקאמר אינו רוצה לאמר כ"א איסור בעלמא ע"כ, ע' ראב"ן סי' ל"ב

דף י"ט ע"א מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח כו'. בספרי פ' ראה פיסקא ק"ו גריס מה לבכור מיעט מקום אכילתו שכן ממעט זמן אכילתו תאמר במע"ש שריבה זמן אכילתו הואיל וריבה זמן אכילתו ירבה מקום אכילתו, וברש"י תמורה כ"א ע"ב ד"ה מה לבכור משמע שהיה לפניו בגמרא שם גרסת הספרי, וברש"י זבחים ד"ס ע"ב הי"ל הגרסא כמו שהוא לפנינו כאן. וע"ע בכ"מ ומל"מ רפ"ב מה' מע"ש ובמש"כ בחידושי לזבחים שם

שם ומאי קסבר אי קסבר ק"ר קדשה לשעתה וקדשה לע"ל כו', ע' בס' יראים סי' שכ"ה ובת' מקום שמואל סי' ל"ז ובמש"כ בחידושי לערכין ל"ב ע"ב ולזבחים מ"ה ע"א ושם ס"ב ע"א ודף ק"ז ע"ב

שם אמר רבינא לעולם קסבר קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל כו', ע' תשב"ץ ח"ג סי' ר"א ובת' דבר אברהם סי' יוד וע"ע ראב"ן סי' נו"ן ובאבני שהם שם

רש"י ד"ה אמר רבינא, בשעה שהיא ראויה לזריקת דם אתה אוכל את הבשר ולא משנהרס המזבח, ע' בביאור הרחב דבר לפ' בחקותי כ"ו ל"א

ע"ב רש"י במע"ש טמא וגברא טמא וקא אכיל ליה בירושלים ומנ"ל דמחייב עליה משום טומאה דתניא רש"א כו', ע' ברמב"ן ומג"א לסה"מ שרש שמיני ובסה"מ שם ל"ת ק"ג ובראב"ן סי' י"ח

שם בעי ר"פ נקיט ליה בקניא מאי תיקו, כה"ג בזבחים פ"ח ע"א. וע' כ"מ רדב"ז ואור שמח פ"ב ה"ח מה' מע"ש

דף כ' ע"א הב"ע כגון דעיילינהו בטיבלייהו וקסבר מתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמיין, ע' תוס' ב"ב קכ"ג ע"ב ד"ה וקסבר ובמה שהאריכו בזה בשעה"מ וטעם המלך פ"ה ה"ו מה' אישות ובת' שיבת ציון סי' ט"ז

שם ואין לי אלא בכהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתירות ישראל מנין כו' וחייב על הראש כבין העינים, ע' סה"מ ל"ת ק"ע קע"א

ע"ב דסך חמש אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת דהו"ל התראה לכל חדא וחדא, ע' נובי"ת חי"ד סי' פ"א

שם וכמה שיעור קרחה ר"ה אמר כדי שיראה מראשו ר' יוחנן אומר משום ראב"ש כגריס כו', ע' תשב"ץ ח"ב סי' ק' ושם ח"ג סי' צ"ג ובת' דבר אברהם סי' כ"ד

שם רבא אמר במקיף לעצמו ודברי הכל רב אשי אמר במסייע ודברי הכל, ע' בת' חכם צבי סי' פ"ב ובס' עמק יהושע סי' ב' ובת' בית אפרים חי"ד סי' ס"ב

רש"י ד"ה מסייע מזמין השערות למקיף. ע' בת' הגרע"א סי' צ"ו

דף כ"א ע"א שריטה וגדידה אחת היא כו', ע' סה"מ ל"ת מ"ה ובתוס' יבמות י"ג סוף ע"ב ובמש"כ בחידושי שם

שם ר"א אומר אם נטלן כו', קסבר חד לאו הוא, הנה מזה ראיה להא דקאמר ת"ק על הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה, דדעתו הוא דחייב על כולן חמשה לאוין כדכ' הרמב"ם בסה"מ ל"ת מ"ד

שם ת"ר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו גלחו במספרים יהא חייב ת"ל לא תשחית כו', ע' מה שהאריך בזה בת' שאל ח"ב סי' כ"ז.