אור הישר (נזיקין ב) קפא

רש"י ד"ה משכון. משכחת לה בטלו ששרפו, ע' בת' הריב"ש סי' תפ"ח ובתומים סי' צ"ז סק"ד וס"ק י"א ובהחידושים שבסוף ס' הפלאה ובמנחת חינוך מצוה רכ"ט

תוד"ה אי דקטלה. וא"ת דילמא מיירי דקטלה ומ"מ לא הוי קלבד"מ דמיירי שהרגה בשוגג כו', ע' טעם המלך פ"א ה"ג מה' חמץ

תוד"ה התם. אדרבה יש לנו לאמר ילקה ולא ישלם דבפ' אלו נערות א"ר יוחנן כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' קי"ח

בא"ד ומאי שנא הא כיון דלא משלם א"כ ביטלו ולילקי וליכא נמי ב' רשעיות, ע' בת' אחיעזר סי' כ'

בא"ד כיון דגברא בר תשלומין וכל אימת דמשלם לא לקי הלכך לא משכחת ליה ביטלו, ע' נובי"ת חא"ח סי' קל"ו ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ויקרא סי' ע"ב אות א'

ע"ב והאיכא פאה כו' דמשכ"ל בקיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו כו' ע' נובי"ת חא"ח סי' צ"א

שם מצות פאה להפריש מן הקמה כו', עמש"כ בחידושי לתמורה ד"ו ע"א

שם ולר' ישמעאל נמי משכ"ל דאכל עיסה אלא זאת ועוד אחרת אהא. ע' בסה"מ ל"ת רי"ד

שם דהיכא אמרינן ע"ד רבים אין לו הפרה לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה ע' בתשובות הר"ן סי' ל"ח ובת' מהרי"ק סי' נ"ב ובת' הרדב"ז ח"א סי' תס"א ובת' אבקת רוכל סי' קצ"ו ובת' מהר"ח או"ז סי' ע' ובמיוחסות סי' רע"ג ובת' הריב"ש סי' קפ"ה ושם סי' תס"א ותקי"א ובתשבץ ח"א סי' קנ"ה ושם ח"ב סי' נ"ג ובמש"כ בחידושי לבכורות ס"פ מומין אלו

שם אכל פוטיתא לוקה ארבע כו', פירש"י שני לאוין כתובין בשרץ המים אחד בתו"כ ואחד במשנה תורה כו', ולשון רש"י בעירובין כ"ח ריש ע"א בשרץ המים כתיב בת"כ אל תשקצו את נפשותיכם כו', ולא ידענא איך חשיב אל תשקצו ללאו שי"ב מלקות, הרי לאו שבכללות הוא, וע' בט"ז יו"ד סי' קט"ז סק"ו, וע"ע ברמב"ם ומ"מ פ"ב הכ"ג ממא"ס ושם ספי"ז ובמש"כ בחידושי לעירובין שם

שם צרעה לוקה שש כו', ע' עקידה שער ל"ו ובסה"מ ל"ת קע"ט

שם אמר רב אכל טבל של מעשר עני לוקה כו', ע' באר יצחק סי' ח'

שם הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מע"ר מע"ר ולא מע"ש ואפילו מעשר עני מניין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך כו', ע' גבורת ארי ליומא ד"ט ע"א וע"ע בסה"מ ל"ת קנ"ג

רש"י ד"ה צרעה לוקה שש, דכתיב ביה אשר תרמוש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה וכו', ע' רמב"ן ומג"א לסה"מ שרש תשיעי

תוד"ה ריסק. אבל קשה היכי יצטרף אותו שלם לכזית נבילות והלא אין איסור נבילה חל עליו כו', ע' בס' עמק יהושע סי' יו"ד

בא"ד וי"ל דהכא אתיא כמאן דאית ליה איסור חל על איסור כו' ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' ל"ד ל"ה

בא"ד והטעם משום דמצינו דאיסור נבילה חל על איסור חלב כו', ע' נובי"ת חא"ח סי' קכ"א

דף י"ז ע"א א"ר ביבי ארשב"ל מחלוקת בחטה אבל בקמח ד"ה כזית ור' ירמיה ארשב"ל כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו, ע' בס' משיב נפש סי' ב'

שם ורבנן בריית נשמה חשובה חטה לא חשובה ע"כ, וביצה אע"ג דאית בה הכשר לבריית נשמה מ"מ נחשבת כחטה כדכ' הרשב"א בתשובה שובה ס"ס מ"ו

שם ר"ש אומר כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן, ע' תוס' ע"ז ס"ח ריש ע"א בשיטת הר"ר יקר ובירושלמי פסחים פ"ג ה"א ובת' באר יצחק חא"ח סי' ט', וע"ע מל"מ פ"ה ה"ה מיסוה"ת ובת' הגרע"א סי' קנ"ד וסי' ק"פ ובגבורת ארי ליומא פ"ג ע"א

במשנה השובר את העצם בפסח הטהור ה"ז לוקה ארבעים, ע' צ"ק לזבחים ס"ו ע"א ובשעה"מ רפ"י מה' ק"פ משה"ק בשם הגאון ר"א ברוידא ז"ל ובמה שתירצתי בחידושי לחולין י"א ע"א

ע"ב אפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין כו', ע"ל י"ד ע"א תוד"ה ואידך ובמה שהאריך הפמ"ג בספרו גינת וורדים מן כלל א' עד כלל ו' ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"ו ע"ב וע"ע בגבורת ארי ליומא פ"א ע"א במלואים ובמה"פ לירושלמי יבמות פי"א ה"א

שם זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לר"ש לוקה חמשה איסורין הוו, ע' רמב"ן לסה"מ ל"ת שי"ח

דף י"ח ע"א אלא קרא יתירא הוא מכדי כתיב והבאת שם וגו' לכתוב רחמנא לא תוכל לאוכלם מיהדר מיפרט בהו רחמנא ל"ל כו'. ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ שרש שני ושם ל"ת קמ"ג

שם ולילקי נמי משום ובשר בשדה טריפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר כו', ע' רש"י ר"פ אלו טרפות ד"ה ובשר בשדה טרפה ובמש"כ בחידושי שם

שם ולילקי נמי כדר' אליעזר דאר"א לא יאכל כי קדש הם כל שבקדש פסול כו', ע' ברמב"ן ומג"א לסה"מ שרש תשיעי ובמש"כ בחידושי למעילה י"ז ע"ב.