אור הישר (נזיקין ב) קפ

ע' מהרש"א לסנהדרין ס"ד ע"ב ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בנובי"ת חח"מ סי' סמ"ך

רש"י ד"ה ברשיעה בר רשיעה הבא על אמו כו', ע' תבואת שור קונטרס בכור שור. ע"ב כ"מ שאתה מוצא שני לוין וכרת אחד חלוקין הן לקרבן, ע' רש"י סנהדרין נ"ד ע"א ד"ה בשוגג ושם ע"ב תוד"ה הבא ובירושלמי שבת פ"ז ה"ב יבמות פי"א ה"א ובמה"פ לירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ה

שם בשלמא הבא למקדש טמא כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב את משכן ה' טמא ונכרתה אזהרה ולא יטמאו את מחניהם, ע' רמב"ן ומג"א לסה"מ שרש חמישי ובמצות ל"ת ע"ז וקכ"ט

שם ר"ל אמר בכל קדש לא תגע ר' יוחנן אומר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו כו', ע' ת' רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' ק"ו

שם איזהו דבר ששוה בזרעו של אהרן הוי אומר זו תרומה, ע' סה"מ ל"ת קל"ו

שם ארבב"ח א"ר יוחנן כל ל"ת שקדמו עשה לוקין עליו כו' ע' עמק יהושע סי' ה'

רש"י ד"ה כל ל"ת. ואשמעינן ר' יוחנן ה"מ בעשה הבא אחר הלאו כו' אבל עשה שקדם את הלאו ואתה יכול לקיימו קודם עבירת הלאו אין זה ניתק הלאו כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קכ"ט

תוד"ה ההוא. דבכל קדש לא תגע מוקי לה ר' יוחנן לנגיעת תרומה אלמא לקי ובנגיעה דקדש לא לקי כו', ע' תוס' שבועות ד"ז ע"א ד"ה ואימא ובספרא תזריע סוף פרק א' ובמפרשים שם

בא"ד ולא קאמר דאיכא מלקות בנגיעת תרומה, ע' מל"מ ר"פ י"ב מה' תרומות

תוד"ה כל. תימה דהא לאו דגזילה שקדמו עשה דוהשיב הגזילה אשר גזל ואפ"ה אין לוקין עליו, ע' שעה"מ פ"א ה"ג מה' חמץ

בא"ד וי"ל דשאני גבי לאו דגזילה שאין לקיים העשה אלא לאחר שגזלה והלכך לאו שניתק מאליו הוא, ע' בס' מעין החכמה דף ה' ע"א

דף ט"ו ע"א אמר עולא לא יאמר לו תהיה לאשה באונס וליגמר ממוש"ר כו', ע' שאגת אריה סי' פ"ב

שם אלא אמר רבא כל ימיו בעמוד והחזר כו', הנה רבא לטעמיה בזה בתמורה ד"ה ע"א ועמש"כ בחידושי שם וע"ע בסה"מ ל"ת שנ"ח

שם והא לא דמי לאויה ללאו דחסימה כו' הניחא למ"ד ביטלו ולא ביטלו כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קל"ד ובמש"כ בחידושי לחולין קמ"א ע"א

תוד"ה הניחא. לכך נראה דלא מיקרי קיומו אלא דוקא- כשמקיים העשה אחר שעבר הלאו בתוך כ"ד כו', ע' בהחידושים שבסוף ס' הפלאה

ע"ב הא א"ל ר' יוחנן לתנא תני בטלו חייב ולא בטלו פטור, ע' ת' הרשב"א סי' קמ"ו

שם תני ביטלו ולא ביטלו ורשב"ל אמר קיימו ולא קיימו כו', ע' שעה"מ פ"א ה"ג מה' חמץ ובת' לחם שלמה סי' ב'

שם במאי קמיפלגי בהתראת ספק קמיפלגי מ"ס הת"ס שמה התראה ומ"ס ל"ש התראה, עמש"כ בחידושי לחולין פ"א ע"א

רש"י ד"ה האמר. אבל ר"ל דתני קיימו ולא קיימו לא דריש ליה לעמוד והחזר כו' ולדידיה לאו שקדמו עשה ולאו שניתק לעשה שוין ואין לוקין עליהן כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קכ"ט

תוד"ה במאי. ויש לנו לאמר שמעולם יעמוד כמו שהוא עכשיו ולא ישאל לחכם לעולם והלכך לקי כל כמה דלא שאל ושפיר הוה התראת ודאי כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"י בהגה"ה

דף ט"ז ע"א ר"ל אמר אינו לוקה משום דהוי התראת ספק וכל הת"ס ל"ש התראה, ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ח

שם ור"ל דייק הכי טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה אלמא לשאב"מ לוקין עליו, ע' עמק יהושע סי' א'

שם הכה זה וחזר והכה זה כו', ע' תוס' יבמות ד"פ ע"א ד"ה נעשה ובסנהדרין ע"ט ע"א ד"ה א"נ ובמש"כ בחידושי שם וע"ע נובי"ת חאה"ע סי' ע"ז

שם והמקלל את חבירו בשם, פי' אז הוא לוקה אע"ג דא"ב מעשה אבל שלא בשם פטור ממלקות וראוי ליסר אותו כמו שיראו הדיינים כדכ' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ו'

שם א"ר יוחנן אין לנו אלא זאת ועוד אחרת א"ל ר"א היכא א"ל לכי תשכח נפק דק ואשכח דתניא אונס שגירש כו', ע' בת' הר"ן סי' י"ז ובת' עונג יו"ט סי' ל' ובעמק יהושע סי' ה' וע"ע בת' הגרע"א סי' י"ט

שם אלא אונס ביטלו ולא ביטלו היכי משכ"ל אי דקטלה קלבד"מ. ע' מה שהאריך בזה בת' אחיעזר חאה"ע סי' י"ט

שם אי שוויתיה שליח: איהי קא מבטלה ליה אי לא שוויתיה שליח כל כמיניה ולא כלום הוא, ע' בת' עונג יו"ט סי' קי"ג

שם והאיכא גזל דרחמנא אמר לא תגזול והשיב -את הגזילה כו', ע' חולין קמ"א סוף ע"א ובתוס' ב"מ כ"ו ע"ב ד"ה מתנה ושם ס"א ע"א ד"ה אמרי ובזבחים קי"ד ע"ב ד"ה אלמה ובת' פמ"א ח"א סי' כ"ו ובליקוטי הגר"א על הרמב"ם רפ"א מה' גזילה ובסה"מ מצות עשה קצ"ד ושם במל"ת רמ"ה

שם משכון כו', התם כיון דחייב בתשלומין אין לוקה ומשלם. ע' תומים סי' צ"ז ס"ק י"ז.