אור הישר (נזיקין ב) קעט

תוד"ה אילן. תימה דבשילהי כיצד צולין אמרינן דגגין לא נתקדשו וא"כ מע"ש אין אוכלין על האילן כו', וקשה מי דמי הלא גג בע"כ יש לו מעקה מדין התורה להכי י"ל דהפסק הגג מלמטה ומן הצדדין מפסיקתן מקדושת ירושלים משא"כ בענפי האילן שאוכל עליהן שאין אצלו שום מחיצה המפסקת אך אפשר להעמיס חילוק זה במה שתירצו התוס' דאויר ירושלים כירושלים

ול"ד להא דזבחים כ"ו ע"א גבי תלה הבהמה או נתלה השוחט באויר עזרה דלא שייך למחיצות, די"ל דהתם הוא הספק משום דכתיב על ירך אפשר דהוא דוקא, וכן שם פ"ז ע"ב גבי אויר מזבח די"ל דהתם נמי בעינן קרא כדכתיב מזבח דוקא, וע' מל"מ פי"א משגגות ובמש"כ בחידושי לזבחים כ"ה ע"ב

ובכלל היה אפ"ל דסוף דברי התוס' מתאימים עם פיר"ת בתוס' זבחים נ"ד ע"א במש"כ דפריך ממליקה עצמה כו' ואי עביד ליה באויר דיהודא א"כ חול הוא לענין קדושת מזבח ומשני דאוירא דבנימין וקדיש האויר בקדושת מזבח ע"ש, והוא בדוגמא דאויר ירושלים כירושלים דהכא אבל לפ"ז צע"ק בסוגיא שם דפ"ז הנ"ל, וע' במנחת חינוך מצוה קע"ז אות ד' ושם מצוה שס"ב

ע"ב אשר ינוס שמה מלמד שהיו ישראל מגלין במדבר להיכן מגלין למחנה לויה כו', עמש"כ בחידושו לזבחים קי"ז ע"א

רש"י ד"ה מקום ממקומך, שתהא מחנה לויה קולטת ואף ערי מקלט. יהיו ערי לויה, ע' משך חכמה לפ' מסעי בפסוק שש ערי מקלט

רש"י ד"ה בעיר מקלטו קרא יתירא הוא דמצי למיכתב כי שם ישב ע"כ, מלשונו משמע דרק שתי תיבות אלו בעיר מקלטו מיותרות, והא דל"ק דכל הפסוק מיותר דכבר כתיב וישב בה עד מות הכהן הגדול ע' מה שתירץ בס' זרע אברהם על הספרי פ' מסעי סוף פיסקא ק"ס

דף י"ג ע"א א"ר כהנא מחלוקת בשש דמ"ס לכם לקליטה ומ"ס לכם לכל צרכיכם כו', עמש"כ בחידושי לב"ק ק"ב ע"א

שם אלא אמר רבא מחלוקת בארבעים ושתים. כו' אבל בשש דברי הכל לא היו מעלים להם שכר, ע"ל ד"י ע"א ובמש"כ בחידושי שם

שם חייבי כריתות קא תני חייבי מיתות ב"ד לא קתני, באוצר הגאונים לעירובין י"ז ע"ב הביא לשון זה דהכא בגמרא, על משנתנו דלקמן כ"ג ע"א כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתם, ולפנינו ליתא האי לישנא בגמרא דהתם

רש"י ד"ה נתינה מן הגבעונין היא ומלקות משום לא תתחתן בם, וכן פירש"י נמי ביבמות מ"ט ע"א והוא מסוגיא דהתם ע"ו ע"א, וע' ברש"י ר"פ עשרה יוחסין ור"פ אלו נערות ובתוס' שם וברמב"ם והרב המגיד ספי"ב מאיסורי ביאה וע"ע יבמות כ"ג ע"א תוד"ה ההוא וברש"י שם ל"ז סוף ע"א ושם ע"ח ע"ב

רש"י ד"ה נותר כתיב ביה ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא כו' ע' ראב"ן סי' ל"ב

ע"ב ר' יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות, ע' משך חכמה פ' קדושים בפסוק ואיש אשר יקח אחותו וע"ע בת' הרשב"א סי' של"ה ובגינת וורדים להפמ"ג כלל א' ובאור שמח פ"א ה"ד מה' אישות ובמעין החכמה דף ק"ז ע"ב

שם אם לא תשמור כתיב כו' כ"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת, מהכא מוכח דלאו דוקא אי כתיב בלשון השמר הויא ל"ת אלא כל הכתוב בלשון שמירה כדכ' ביד מלאכי סי' קצ"ז וע"ש עוד בסי' קצ"ח ובראב"ן סי' ל"א

שם אי הכי לאו שאין בו מעשה נמי לעשות כתיב, ע' בתוס' ב"ק ע"ד ע"ב ד"ה הוה ליה ובסנהדרין ד"ט ע"א ד"ה דאתרו ובמש"כ בחידושי לעיל ד"ב ע"ב

שם ולר"ע אי הכי חייבי כריתות נמי מאי אמרת שאם עשו תשובה השתא מיהת לא עבדי, ע' נובי"ת חא"ח סי' קכ"ח

שם א"ר אבהו בפירוש ריבתה תורה חייבי כריתות למלקות כו', ע' תבואת שור קונטרס בכור שור

שם הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא חייבי כריתות לא צריכי התראה שהרי פסח ומילה ענש אע"פ שלא הזהיר. ע' מל"מ פ"י ה"ז מה' מלכים ובגבורת ארי ליומא ע"ד ע"א ובת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ובחאה"ע סי' ב' וע"ע בת' הגרע"א סי' קס"ט ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ויקרא סי' ע' אות א'

שם מה ע"ז שב ואל תעשה אף כל שב ואל תעשה לאפוקי הני דקום עשה, ע' יבמות ד"ט ע"א תוד"ה מה ע"ז ובדורש לציון דרוש ז'

דף י"ד ע"א ור' יצחק לחלק מנ"ל נפק"ל מואל אשה בנדת טומאתה לחייב על כל אשה ואשה. ע' בת' הריב"ש סי' תכ"ה

שם אלא לחייבו על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו כו' ע' בס' מעין החכמה דף ט"ו ע"א

שם אר"ע שאלתי את ר"ג ור"י באיטלז של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של ר"ג כו', עמש"כ בחידושי לכריתות ט"ו ע"א

שם הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו מהו כו'. ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' י"א

שם אחותו דסיפא ל"ל לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין מן הדין.