אור הישר (נזיקין ב) קעז

שם ר' יוסי אומר השונא נהרג כו', בתוי"ט כ' וז"ל ר' יוסי ב"ר יהודא. בגמרא מוקמינן ר' יוסי ב"ר יהודא היא ש"מ דלא גרס בהדיא ב"ר יהודא וכן משמע עוד בגמרא סוף פ"ק כו' ומ"מ לא שלחתי ידי להגיה כיון שהרב והרמב"ם העתיקו ר' יוסי ב"ר יהודא עכ"ל, ולעד"נ דהרמב"ם והרב הבינו הא דקאמר בגמרא מתניתין ר' יוסי ב"ר יהודא היא. לא בתורת אוקימתא רק משבשו לשון המשנה דצ"ל במקום ר' יוסי עוד תיבות ב"ר יהודא, והביאו ראיה לזה מדחזינן דס"ל בעלמא חבר א"צ התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ולהכי הוה כמותרה, ה"נ שנאתו הורה לנו שעשה בזדון והוה כמותרה ומשו"ה נהרג, וכן לעיל ד"ו ע"ב דקאמר ההוא ר' יוסי ב"ר יהודא ג"כ הכוונה דכן צ"ל הגרסא במתניתין

שם ריב"י אומר חבר א"צ התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד, ע' נובי"ק האה"ע סי' נ"ז

במשנה עד שלא נבחרו שלש שבא"י לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות כו' עד שיהיו ששתן קולטות כאחת, ע' עקידה סוף שער פ"ח

, דף יוד ע"א ותו ליכא והא כתיב ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות, הנה לבד החילוק מה דערי הלוים אינן קולטות אלא לדעת, יש ג"כ חילוק ביניהן לענין שכר דירה של הרוצח לבעל הבית בעיר מקלטו כדאמרינן לקמן בשילהי פרקין. והכא עדיפא ליה לעשות החילוק בעצם הקליטה

שם תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ו ובביאורו העמק דבר לפ' ואתחנן ד' מ"ב

שם מניין לדברי תורה שהן קולטין כו' ל"ק הא בעידנא דעסיק ביה הא בעידנא דלא עסיק ביה, ע' סוטה כ"א ע"א

שם כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכיל שליחא דמלאכא דמותא למיקרב לגביה דלא שתיק פומיה מגירסיה כו', מו"ק כ"ח ע"א וכה"ג שבת ד"ל ע"ב ב"מ פ"ו ע"א

שם למי נאה למלל כל, גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו. הנה כמו הכא כן שילהי הוריות מובא דרשה זו על ד"ת. ולא ידענא איך הולמת דרשה זו אהאי קרא בנוגע לבו"ד הלא עצם כתוב, דמי ימלל גבורות ה' מדבר כלפי השי"ת, ועמש"כ בחידושי למגילה י"ח ע"א וצ"ע כעת

שם חרב אל הבדים כו' שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד כו', ע' מסלת ישרים פי"ד

רש"י ד"ה וערי מבצר כרכים גדולים שהיו בנחלת נפתלי כו', ע' מל"מ פ"ח מה' רוצח

ע"ב מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם, ע' עקידה שער צ"ו

שם ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו כו' אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד כו', ע' עקידה שער מ"ו

שם מן התורה מן הנביאים מן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו כו', ע' עקידה שער ל"ו ושער נ"ה

שם מן התורה דכתיב לא תלך עמהם וכתיב קום לך אתם מן הנביאים דכתיב אני ה' מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך כו', הנה שני כתובים אלו אינם דומים זל"ז, דקרא קום לך אתם פתחו לו רק הפתח שיוכל ללכת למטרת הרע, משא"כ בקרא דנביאים דמיירי בדרכו הטובה שם הי"ל השי"ת ג"כ להועיל ולמדריך, ומשו"ה בע"ז נ"ה ע"א אהא דבא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו. מייתי קרא דאם ללצים הוא יליץ וגו' המוסב להדרכים הרעים והטובים ביחד

שם א"ר הונא רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו פטור קסבר ולו אין משפט מות בגואל הדם הוא דכתיב כו', ע' מנחת חינוך מצוה ת"י

שם איתמר עיר שאין בה זקנים ר' אמי ור' אסי ח"א קולטת וח"א אינה קולטת למ"ד אינה קולטת בעינן זקני העיר וליכא למ"ד קולטת מצוה בעלמא, ע' ריטב"א ובת' שיבת ציון סי' צ"ח ובמנ"ח מצוה ת"י

רש"י ד"ה והאלקים. על ידי שהיו שניהם רשעים ההורג והנהרג כו', ע' בת' שבות יעקב ח"ג סי' קמ"ז

תוד"ה חד אמר. וי"ל דהתם מיירי כגון דאיכא עיירות טובא ובחדא מינייהו יש ב"ד כו'. ע' מל"מ פ"ט ה"ד מה' רוצח ובת' דבר אברהם סי' ד'

דף י"א ע"א ספר שתפרו בפשתן כו' למ"ד פסול דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ואיתקש כה"ת כולה לתפילין כו', ע' אור שמח פ"א מה' ת"ת

שם ואידך כי איתקש למותר בפיך להלכותיו לא איתקש ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"א ובדורש לציון דרוש י"א בהגה"ה

שם היה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו כו', ע' מסלת ישרים ס"פ י"ט

שם. קפא תהומא בעא למישטפא לעלמא אמר מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא וליקו אדוכתיה, הנה אף דפקו"נ דיחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקרא דוחי בהם מכש"כ של כל