אור הישר (נזיקין ב) קע

שם אבל שבועות ביטוי דאיכא למימר דבקושטא קא משתבע לא קתני, פי' לא קתני, במתניתין בהדי אינך אבל פסול מיהא הוי כדביאר בת' הריב"ש סי' רמ"ו וע' בת' מהר"ם לובלין סי' נ"ח וע"ע בת' הרשב"א סי' תר"ע ושם ח"ד סי' קס"ו

רש"י ד"ה שבועות ביטוי. איכא למומר בקושטא אישתבע שבדעתו לקיימה כו', ע' בת' הריב"ש סי' שי"א

תוד"ה וספרא. דהתם ל"ק שהוא גנבו אלא אומר שהגנבים גנבום וכמה גנבים איכא בעלמא, וכ"כ התוס' בב"ב נ"ב ע"ב ד"ה דברים וע' בת' באר יצחק ס"ס ב'

תוד"ה אבל. ובה"ג גריס ידענא בה בההיא איתתא דמפקא שם שמים לבטלה ופירושו שנשבעת ואינה מקיימת כגון שלא תאכל ואוכלת כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ו ובהעמק שאלה לשאילתות פ' וישב סי' כ"ז אות ח'

דף מ"ז ע"א ואין אדם מוריש שבועה לבניו ע' בתשובות הר"ן סי' ל"א ובת' הרשב"א סי' אלף ק"מ

, שם אמר רבא כוותיה דר' אבא מסתברא כו', הנה רבא לטעמה אזיל דהכי פסיק בב"מ צ"ח ריש ע"א גבי חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דמשאיל"מ, וע"ש בתוס' ד"ה סוף ע"א ובר"פ הפרה ובקצוה"ח סי' ע"ה סקי"א ובסי' צ"ב סק"י ושם סי' ס"ט סק"ז ובאור שמח פ"ד ה"ה מה' טוען

שם דתני ר' אמי שבועה ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים, ע' בת' הרא"ש כלל ח' סי' ג'

רש"י ד"ה משחק בקוביא גזלן דרבנן הוא דאמרינן אסמכתא לא קניא אבל מדאורייתא לאו גזלן הוא, ע"ל ל"א ע"א רש"י ד"ה אבל משחק בקוביא וברש"י כתובות י"ח ע"ב ד"ה פסולי עדות היינו. ובתומים קונטרס כללי מגו סי' ק"ה ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מקץ סי' ל"א אות ה'

רש"י ד"ה ליכא תרי סהדי. ומגו דאי בעי למימר לא חטפתי מהימן נמי למימר דידי חטפי ע"כ, ובהאי לישנא ממש פרשב"ם בב"ב ל"ד ע"א וע' בתוס' שם ד"ה הוה מחוייב ובמכילתין לעיל ל"ב ע"ב ד"ה הוה ליה

ע"ב אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל לא תנאף לא תנאיף, ע' מכילתא פ' יתרו בפסוק לא תחמוד ובס' מעין החכמה דף י"ב ע"א

שם רבי ר' ישמעאל תנא עבד מלך כמלך, בספרי דברים פיסקא ו' לא תנא ליה בדבי ר' ישמעאל רק סתמא, והתם מסיק עלה הדבק לשחוור וישתחוו לך, ובדוגמא כזו ע' זבחים צ"ו ע"ב

שם תנינא שניהם נשבעין ונוטלין מבעה"ב, ע' במיוחסות סי' רפ"ב. ם

שם שתי כתי עדים המכחישות זא"ז א"ר הונא זו באה בפ"ע ומעידה וזו באה בפ"ע ומעידה כו', ע' מה שהאריך בזה בס' שאילת דוד סוף ח"ב בהשמטות אם דין זה הוא גם בדי"נ ויהיה נהרג אחד ע"פ עדות מאלו הכתות שהעידו עליו בפ"ע

שם רב חסדא אמר בהדי סהדי שקרי למה לי, פי' זהו דוקא בב' כתי עדים אבל בב' עדים המכחישין זה את זה לא חל פסול על שניהם אפילו לרב חסדא כדכ' בת' חיים שאל ח"א סי' ל"ג ובדורש לציון דרוש י"ג

שם מלוה ולוה ושני' שטרות יד בעל השטר על התחתונה, ע' בת' הרשב"א סי' תתק"ה

שם ב' לוין ומלוה אחד ושני שטרות מאי תיקו, עמש"כ בחידושי לב"ק ל"ה ע"א

רש"י ד"ה בהדי סהדי שקרי ל"ל הואיל ואחת פסולה אין אחת מהן נאמנת לשום עדות ע"כ, פי' כיון שכל אחת היא בספק פסול איך נוכל להוציא ממון על ידה להכי מוקמינן הממון בחזקת המחזיק כדפירשב"ם בב"ב ל"א ע"ב

תוד"ה בהדי סהדי שקרי ל"ל. תימה דרבא אמר במרובה דעד זומם חידוש הוא כו' אדרבה הא דמכשרינן למזים הוי חידוש דהא בהכחשה תרווייהו פסולים לר"ח. עמש"כ בזה בחמדת שלמה חי"ד סי' ד'

דף מ"ח ע"א אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותן בטלה ומצטרפין לעדות אחרת כו', ע' תומים סי' ל' סק"ג ובסי' ל"א סק"א ובנה"מ שם ובת' אגודת אזוב חאה"ע סי' ה'

שם אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו, ע' בת' הרשב"א סי' אלף נ"ט וסי' אלף צ"ג ושם ח"ד סי' ק"ס ובת' הריב"ש סי' ע"ח

ע"ב א"ר יוסף הא מני ב"ש היא דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שט"ז ובת' הרא"ש כלל פ"ו סי' ד' ובנובי"ת חח"מ סי' ל"ב ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ל"ח

שם אטו ערבא לאו בתר יתמי אזיל, ע' בת' מהרי"ק סי' צ"א וע"ע בת' הרשב"א סי' תתקע"ג ובמיוחסות סי' ט' וסי' י"ג

שם האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כר' אלעזר עבד כו', ע' בת' הריב"ש סי' תצ"א תצ"ב. ובתשב"ץ ח"ב סי' ער"ב

שם אטו בשופטני עסקינן ה"ק ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא השותפין