אור הישר (נזיקין ב) קסט

דין, כזה דמתוך שא"י לישבע משלם מדוע נאדו מהאי דונא גבי ההוא רעיא וסמכו אותו לדין דחשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל כנלע"ד

שם נגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות: כו' ע' מיוחסות סי' פ"ט ובת' שבות יעקב ח"א חח'"מ סי' קנ'"ב

שם נחבל כיצד היו מעידים אותו שנכנס תחת ידו שלם ויצא חבול כו', ע' בת' הרמ"א ס"ס פ"ח ובתומים סי' צ' ס"ק י"ג ובת' שבות יעקב קמא חאה"ע סי' קי"ג

תוד"ה ורב יוסף וא"ת דאמרינן בר"ה המודר הנאה מחבירו מותר' לתקוע לו תקיעת מצוה כו' ואמאי הא מיתהני לרב יוסף דחשיב ליה בהכי כשומר שכר כו', ע' בת' חמדת שלמה חא"ח סי' כ"ג ובהעמק שאלה לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ד אות ב'

דף מ"ה ע"א במשנה והחנוני על פנקסו כיצד לא שיאמר לו כתוב על פנקסי כו' ע' פירש"י לקמן מ"ז ע"ב ובת' הרא"ש כלל פ"ו סי' א'

שם אמר בן ננס כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא כו'. ע' אור זרוע לב"מ סי' א' ובתומים סי' צ"א סק"ג

שם הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה. ע' בת' מהרי"ק סי' פ"א

שם מנכסים משועבדים ומנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה. ע' בת' הרשב"א סי' אלף קט"ו. שם וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה שבועה שלא פקדנו אבא כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"ב

שם והשביעית משמטת. את השבועה. הנה, בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ח יהיב. לזה טעמא דאף בה קרינן ביה לא יגוש. דהא קא נקיט ליה ואמר קום אשתבע לי כו' ע"ש. וקשה מדוע צריך לחפש לזה טעמים מצד הסברא מי סני ליה הא דילפינן לה בתוספתא דשביעית פ"ח ולקמן שילהי פרקין מקרא דכתיב וזה דבר השמיטה, ואפילו דיבור , משמטת ועמש"כ בחידושי. שם וצ"ע כעת, שוב. הראוני דכמ"כ העור הגר"ח הלוי ז"ל בחידושיו להקשות על הרמב"ם, פ"ט ה"ו מה' שמיטה וע"ש מה שתירץ

תוד"ה וניתב ליה. וי"ל דנהי דר' יהודא לא חשיב לגמרי כאינו יודע רבנן מיהא חשיב ליה כודאי שכח, ע' נוב"ית חח"מ סי' י"ט

ע"ב אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת הממע"ה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף מ"ם ובמיוחסות סי' פ"ד

שם קציצה ודאי מדכר דכיר ליה אי הכי אפילו עבר זמנו נמי כו', ע' תוס' מ"ה ע"ב ד"ה נתנה ובקצוה"ח סי' ש"ו סק"ג ושם סי' פ"ט סק"ו

שם א"כ שבועת שומרים דחייב רחמנא היכי משכ"ל כו', כו', וע' בת' מהר"ח או"ז סי' רי"ש ובס' עולת שמואל ח"א סי' ס"ב ובס' המאיר לעולם. ח"א סי' י"ז וע"ע בת' הריב"ש סי' שצ"ב ובתומים קונטרס כללי מגו סי' קי"ג

שם דאפקיד ליה בשטרא. ע' קצוה"ח סי' רצ"ו סק"ב

שם מכלל דתרווייהו ס"ל המפקיד אצל חבירו בעדים א"צ להחזיר לו בעדים כו', ע' רשב"ם ב"ב דף ע"א ריש ע"א ובת' הגרע"א סי' קע"ה וסי' רכ"ג

תוד"ה כי מטא. וא"ת ימתינו לעולם עד למחר כו' ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' נ"ז

תוד"ה מתוך שיכול מ"מ פריך שפיר לשמואל דאית ליה כי האי מיגו .כו': ע' נובי"ת חח"מ סי' כ'

דף מ"ו ע"א הנותן טליתו לאומן אומן אומר קצצת לי שתים והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' נ"ב וע"ע בת' הרשב"א סי' תתפ"א

שם אבל אמר, לו לא' שכרתיך מעולם או שא"ל שכרתיך ונתתי לך שכרך הממע"ה, ע' תומים סי' פ"ט סק"ט

שם עביד אינש דגזים ולא עביד, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קס"ז ובת' מהרי"ק סי' קפ"ה וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף קל"ד ובת' הרמב"ם החדשות דפוס ירושלים סי' שי"ד ובח"ס אה"ע. ח"א סי' ס"ט

רש"י ד"ה אמר רב יהודא גרסינן ול"ג האמר ע"כ, אבל רבינו חננאל גריס דאמר. רב יהודא, וכ"כ נמי הבעל המאור בס' הצבא הנדפס סוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה יוד, וע"ש בהשגות הרמב"ן סי' רכ"ו

תוד"ה בטוענו. דה"נ אמרינן פ', המדיר אם איתא לדר"ה דאמר יכולה אשה שתאמר כו' ואע"ג דפסק התם בפ"ב כוותיה כו', ע' מה שתירץ בזה הגרע"א בתשובותיו, סי' רכ"ד אות י"ז

ע"ב ולא אמרן אלא בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו. כו' ומה"ט בלוקח מבעה"ב אין לו עליו אונאה כדאמרינן בב"מ נ"א ע"א כדכ' במהרי"ל דיסקין ז"ל. בחלק הפסקים סי' מ"ב בהגה"ה

שם מאי אפילו שבועות שוא לא מיבעיא קאמר למב"ע הנך דאית בהו כפירת ממון אלא אפילו הא נמי דכפירת דברים בעלמא הוא לא מהימן, ע בס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ט.